מן הדין אל השמחה: לברוא מחדש את העולם לאחר השבר ראש השנה הוא יום הדין. הוא מעמיד אותנו בפני אחריותנו — כלפי עצמנו, כלפי העם היהודי, כלפי העולם ולפני הקדוש ברוך הוא. השנה מקבל הדין משמעות מיוחדת. מאורעות שלוש השנים האחרונות ערערו ודאויות יסוד: הביטחון, האמון במוסדות, תחושת אחדותו של העם והתקווה כי בכוחה של התבונה למנוע את חזרתן של השנאה והאלימות. בימים אלה קראתי את ספרו של שטפן צווייג, העולם של אתמול. צווייג מתאר את וינה שלפני מלחמת העולם הראשונה — עולם שהאמין ביציבות, בקדמה,

'עליונות' - פרשת 'כי תבוא' בתחילת פרשת 'כי תבוא' בספר דברים, מובא תיאור הבאת בכורים למקדש, ובו גם ההצהרה האישית של עולה הרגל בפני הכהן. לצד תיאור זה, מוצגים מספר רב של מושגים או מונחים חשובים הקשורים בייעודו ובמעמדו של העם בעולם. אנו מוצאים מונחים כמו סגולה, קדושה, עליון, תהילה, שם, תפארת, טומאה, חוק, משפט, וידוי, שמחה, נתינה, ברכה ואובדן. נציג בקצרה חלק ממונחים אלה ונשאל מה משמעותם, וכיצד הם מתלכדים ומתחברים יחד לכדי מערכת רעיונית אחת. הקדושה הציווי על הקדושה :"וְלִהְיֹתְךָ

הנסיון המתמיד - פרשת 'ראה' בפרשה מובאת עמדה מפתיעה לגמרי.על האדם להתמודד באופן עקרוני ולכתחילה עם נסיון מאתגר: "מְנַסֶּה יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם". הנסיון צפוי ומוכר. מדובר למעשה בדברים שנושאים נביאים שונים הפונים אל העם ומבקשים לשכנע אותו לעבוד עבודה זרה יחד איתם: "נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים". מה מטרתו של הנסיון? האם זה תרגיל הכרחי להגברת תודעת האדם? עידוד להכרה מעמיקה שבאה לאחר בירור? אחת התשובות המובאות היא שהנסיון מטרתו להגביר את האהבה לאמת.: "הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים

פרשת 'ואתחנן' - 'לעמוד מול' בדבריו של משה סמוך לפטירתו, מוזכר שוב ושוב המקום בו העם שוהה, בגיא הקרוב לממלכת מואב, מול בית עבודת האלילים המואבית 'בית פעור'. מדוע מדגיש המקרא את הנוכחות של ישראל דווקא שם? המונח 'מול' המציין עמידה נוכח חוזר מספר פעמים. כך אומר משה: "וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר". נדמה כי דרך ציון האתר הגיאוגרפי של שני העמים, אנו מוצאים רמזים למאבק בין שתי תפיסות עולם מנוגדות, זו של ישראל וזו של מואב. נזכיר גם כי משה נקבר במקום לא נודע, אך מחוץ לגבולות

המלחמה המיותרת - פרשת 'דברים' ביקורת חוזרת בפרשת 'דברים', על סף הכניסה לארץ כנען, בערבות מואב, חוזר משה בפני העם ומדבר על האירועים שהתרחשו במסעם במדבר עד כה: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה". לאחר ארבעים שנים של הליכה במדבר, מדגיש המקרא שיש הכרח להזכיר לעם חלק ממעשיו, כשלונותיו ומהתנהגותו הבעייתית החוזרת ונשנית. בעצם מדובר פה בביקורת שנייה על היותם מתמרדים כנגד דברי ה' בפי משה, לאחר הביקורת הראשונה שנא

רק בתוכם - פרשת 'תצוה' המקדש והשכינה בפרשה מדובר בהמשך לפרשת 'תרומה' על ההוראות בענייני בניית המשכן - מקדש, התקנת כליו והכנת הכהנים. לקראת סוף הפרשה לפני תיאור המזבח, אנו מוצאים ביטוי חשוב, אותה תפיסה דתית שבפרשה הקודמת ('תרומה'): "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים". ועוד נאמר שהאל שוכן בתוך העם, מתוך זיקה ליציאת מצרים: " וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם". אנחנו מדגישים את המ

'אָהַבְתִּי' - פרשת 'משפטים' הוא מרגיש טוב ובטוח בחייו. לא חסר לו שום דבר. יש לו סדר יום מאורגן למופת והוא מרוצה מעבודתו היומית. הוא מעריך מאוד את אדונו, אוהב אותו, ולכן רוצה להישאר איתו לעד. הקשר החם, מופיע גם מצידו של האדון, שאף הוא אוהב את העבד. אלה חלק מהמסיבות שבגללן העבד אינו מעוניין לצאת אל חירות העולם, למרות שהחוק המקראי מתיר ומאפשר לו, והוא אמור עתה להשתחרר מעבדותו. לכן בפרשה, כמו מצוטט ואומר העבד:" אהבתי את אדני לא אצא חפשי" (שמות, כא ה-ו). המקרא יגיב לאירוע מפתיע

איך להתכונן? - פרשת 'יתרו' מעמד חדש העם היוצא ממצרים, חוצה את ים סוף, מגיע לאחר כשלושה חודשים אל תחתית הר סיני במדבר.שם הוא נקרא להתחייבות כללית לברית ייחודית בינו לבין האל,ולקבלת מעמדו החדש, כעם סגולה הנושא תפקיד בעולם. העם נענה ומסכים לקריאה זו של משה ומכריז: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה". מכאן הוא מעיד על עצמו על כך שהוא מתחייב לקבל את תוכן הברית בינו לבין האל שתימסר לו בהמשך. אירוע חשוב זה, התגלות הדיבור האלוהי, לעם כולו, לא יתרחש מיידית. שלושה ימים העם מתבקש להת

'מי ומי'? - פרשת 'בא' גם לאחר המכה השביעית, הברד, היורד מהשמיים ונוחת על הארץ:" וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד" , פרעה מלך מצרים עדיין אינו מוכן לשחרר את העם מסבלותיו גם לזמן קצר. משה במעמד זה פונה לפרעה ומבקש ממנו לחוג לה' במדבר: "שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.... חַג יְהוָֹה לָנוּ...". פרעה תמה על הבקשה, שואל ומבקש לדעת : " מִי וָמִי הַהֹלְכִים"? על שאלה זו עונה משה בפירוט ובדיוק:" בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנ

ידיים משכילות - פרשת 'ויחי' יעקב הסב פוגש לראשונה את נכדיו, בני יוסף, בארץ מצרים. יוסף מביאם אליו כדי שיברכם. מנשה הבכור ואפרים הצעיר גדלו בסביבה ובתרבות מצרית, ללא קשר ישיר או זיקה למולדת אביהם. למרות זאת ניאות יעקב לברכם קודם מותו. ברכה זו שונה באופייה מכל הברכות המוכרות לנו בספר בראשית. שני הילדים מתברכים בו־זמנית; יעקב מניח את שתי ידיו על ראשיהם, בנוכחות אביהם, ומברכם בברכה אחת משותפת. לפנינו שני אחים שאין ביניהם כל מתח או משבר, המאוחדים תחת ידי הסב. זאת בניגוד גמור למשבר

לא להתרגז, כן לסלוח פרשת 'ויגש' לאחר שיוסף מחליט במבחן שהעמיד את אחיו, שבנימין הצעיר ייכלא לאחר שלכאורה גנב את גביע הכסף של יוסף, באותו רגע יהודה פונה אל יוסף, ובנאומו מציג עצמו כחלופה, הוא זה אשר ייכנס למאסר במקום אחיו בנימין. יוסף שלא יכול עוד להתאפק, מתגלה, חושף את זהותו, ומגיב בהתפרצות רגשית כלפי כל אחיו : "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם". הוא מוסיף ואומר לאחיו הנדהמים :"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה". לאחר מכן

להשאיר אבק - פרשת 'וישלח' בלילה בדרך, כשהוא לגמרי לבד "-וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ", יעקב חולם על עצמו. שוב ליעקב חלום משמעותי - כמו בצאתו מכנען - לפני שיבתו לארץ כנען- מולדתו. בצאתו מכנען חלם יעקב על סולם שראשו מגיע השמימה, ובחלומו מלאכים עולים ויורדים בו, והוא רואה עצמו שוכב, פאסיבי על אדמת האבנים. בחלום זה על גבול הכניסה לכנען, יעקב רואה עצמו אקטיבי, פועל, ומדבר במשך זמן רב, לאורך כל הלילה כולו. הפנים בחלומו הוא מציג עצמו נאבק במשך הלילה באיש, פנים אל פנים: "וַיֵּאָבֵק א

הכשלון של סדום - פרשת 'וירא' עיר הרשע סדום נדונה להרס מוחלט בגלל חטאיה החמורים, בדומה לאנושות כולה בתקופת המבול. מספר הסברים לפשעי תושבי העיר (ששונים מאלה של דור המבול). במסורת הרבנית-במדרש בעקבות הכתוב במקרא, מופיעה העמדה שהעיר היתה כגן עדן כלכלי: " כְּגַן יְהוָֹה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". בעיר ובסביבתה מצוי שפע חומרי והזדמנויות בלתי רגילות למימוש רווחים ולהתעשרות מיידית. התנאים היחודיים של המקום הביאו את התושבים להתנהג ב'קנאות כלכלית'. עושרם הרב הביא אותם לעמדה קפיטליסטית קיצוני

הבנים לא ישקרו? - פרשת 'נצבים' בוודאי שלא ניתן להגיד כל הזמן את כל האמת על עצמנו ועל העולם. אין מצופה משום אדם שלא ישקר מעט בחייו, ...

"לא בצדקתך" - פרשת 'עקב' "להיות תמיד צודק"/צדיק על סף הכניסה לכנען בערבות מואב, משה פונה אל העם, ומזכיר לו את מסעו הארוך במדבר. בהמשך משה...

'הבנים' - פרשת 'דברים' – שבת 'חזון' הנביא ישעיהו בהפטרת הפרשה (פרק א' ) מדבר אל העם בירושלים, ומוכיח אותם קשות על התנהגותם החברתית...

שברי לוחות - תיקון שבועות ברדתו מהר סיני לאחר ארבעים יום, משה שובר בפני העם את לוחות הברית ('עשרת הדברים') שנכתבו באצבע אלהים, כאשר משה...

דם החייים - פרשת 'תזריע – מצורע' רפואת הפה דיני המצורע בפרשה מפתיעים. מדובר בפירוט יוצא דופן של מספר שלבים עד שהמצורע הנחשב טמא חוזר...

אביך חטאה - פטרת פרשת 'ויקרא' העם המייגע הנביא ישעיהו (השני) בהפטרת הפרשה (פרקים מג-מד) מזכיר לעם את חטאיו החוזרים והנשנים:"אַךְ...

המכשפה פרשת 'משפטים' המקרא אוסר בפרשה באופן מחמיר ביותר על כישוף: "מכשפה לא תחיה"(כב, יז). ממה נובעת ההתנגדות החמורה לכישוף? ומהו למעשה...