שומר מה מלילה — דבר תורה לימי אלול

שומר מה מלילה — דבר תורה לימי אלול

אחת הקריאות המסתוריות ביותר בספר ישעיהו מופיעה במילים:

״שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל״

(ישעיהו כא, יא)

מישהו קורא משעיר אל השומר ושואל אותו: היכן אנחנו בתוך הלילה? כמה מן הלילה כבר עבר? מתי יבוא הבוקר?

זו שאלה שאדם שואל דווקא כשהוא נמצא בחושך. הוא אינו מבקש לדעת רק מה השעה. הוא רוצה לדעת אם החושך עומד להסתיים. האם אפשר כבר לראות את האור.

אבל תשובת השומר מפתיעה:

״אָמַר שֹׁמֵר: אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ״.

השואל מבקש תשובה פשוטה: לילה או בוקר? והשומר משיב: בוקר וגם לילה.

אולי כאן טמונה אחת התובנות הגדולות של הנבואה. הבוקר אינו מבטל לחלוטין את הלילה, כשם שהלילה אינו מבטל את האפשרות של הבוקר. אין רגע שבו אפשר לומר: מעתה יש רק אור. החיים הם תנועה מתמדת בין אור לחושך, בין גילוי להסתר, בין קִרבה לריחוק.

במקום אחר ישעיהו נותן לרעיון הזה ניסוח תיאולוגי נועז עוד יותר:

״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי ה׳ עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה״

(ישעיהו מה, ז)

האור והחושך אינם שתי רשויות. האל אינו נמצא רק באור. גם החושך נמצא בתוך עולמו של הקב״ה. ואולי משום כך איננו מתפללים שהלילה פשוט יחדל להתקיים. אנחנו לומדים לחפש את נוכחותו של הקב״ה גם בתוך הלילה.

וזו יכולה להיות משמעות מיוחדת לימי אלול.

אנחנו נוטים לחשוב על תשובה כעל מעבר חד: קודם הייתי רחוק, עכשיו אני קרוב; קודם היה לילה, עכשיו הגיע הבוקר. אבל הנביא אומר לנו: ״אתה בוקר וגם לילה״. אין ביטול של התנועה. אין נקודה שבה האדם יכול לומר: הגעתי, השלמתי את תשובתי, אין עוד לאן לשוב.

ואולי משום כך הפסוק מסתיים דווקא במילה:

״שֻׁבוּ״.

לא ניתנת לשואל תשובה מתי בדיוק ייגמר הלילה. במקום תשובה על הזמן הוא מקבל קריאה לתנועה: ״שובו אתיו״ — שובו, בואו.

זוהי אולי עבודת אלול. תשובה איננה נקודת סיום אלא עצם האפשרות לשוב. להתקרב ולהתרחק ושוב להתקרב; ליפול ולקום; לעבור מן הלילה אל הבוקר ולגלות שגם בתוך הבוקר עדיין יש צללים, וגם בתוך הלילה כבר טמון אורו של הבוקר הבא.

״שומר מה מלילה?״ — אנחנו רוצים לדעת מתי יסתיים החושך.

והנביא משיב לנו: אל תחפשו רק את קץ הלילה. הקשיבו לתנועה שבין הלילה לבוקר.

כי יש בוקר ויש לילה, ושניהם חלק מן הדרך.

ובימי אלול, אולי אין מילה מתאימה יותר מן המילה שבה מסיים השומר את תשובתו:

״שֻׁבוּ״.

Rav Dr. Roberto Arbib

Masorti Congregation NeveZedek Tel Aviv