שומר מה מלילה — דבר תורה לימי אלול אחת הקריאות המסתוריות ביותר בספר ישעיהו מופיעה במילים: ״שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל״ (ישעיהו כא, יא) מישהו קורא משעיר אל השומר ושואל אותו: היכן אנחנו בתוך הלילה? כמה מן הלילה כבר עבר? מתי יבוא הבוקר? זו שאלה שאדם שואל דווקא כשהוא נמצא בחושך. הוא אינו מבקש לדעת רק מה השעה. הוא רוצה לדעת אם החושך עומד להסתיים. האם אפשר כבר לראות את האור. אבל תשובת השומר מפתיעה: ״אָמַר שֹׁמֵר: אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ,

שלוש דרכים לתשובה בערב יום הכיפורים אנחנו רגילים לדבר על תשובה כעל אפשרות לחזור. לתקן את מה שקלקלנו. לבקש סליחה ממי שפגענו בו. להשיב דבר למקומו. אבל: מה קורה כאשר כבר אי־אפשר לשוב? האם עדיין אפשר לתקן? יש דברים שאפשר לתקן, ויש דברים שלא. כדבר י קהלת " מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת. או" רְאֵה אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ." יש מילים שאמרנו ואי־אפשר להשיבן אל הפה. יש אנשים שאיבדנו. יש יחסים שהשתנו. יש החלטו

השנה חל היום הראשון של ראש השנה בשבת, ולכן אין אנו תוקעים בשופר. ההסבר ההלכתי ידוע: חז״ל גזרו שמא יטלטל אדם את השופר ברשות הרבים כדי ללכת אצל בקי ללמוד לתקוע.אבל שתיקת השופר מזמינה אותנו לשאול מה משמעותה העמוקה של התרועה.התורה מכנה את ראש השנה בשני שמות. בספר במדבר נאמר: ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״, ואילו בויקרא: ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״.חז״ל כבר הבחינו במתח שבין שני הפסוקים, ואף העלו את האפשרות ש״זכרון תרועה״ מתייחס לראש השנה שחל בשבת, אף שלהלכה אין זה הטעם לאיסור