לדרוש את הארץ -'פרשת עקב'
ייחודה של הארץ מתואר בסוף הפרשה כחלק מההבטחה לעם לשכון בכנען לאחר המסע במדבר. המקרא מדגיש כי הארץ מיוחדת ושונה. היא "לא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם"! היא איננה דומה כלל לטיבה ואופיה של ארץ מצרים וגם לא לשאר הארצות.
נבדלותה מנוסחת גם באופן חיובי, והיא מאופיינת ביחסו של אלהים אליה:
כ'אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד''.
מהי לפיכך הדרישה הזו, מה דורשים מהארץ?
אחד המובנים של 'לדרוש' במקרא הוא לתבוע, לשאול או לחפש.
הביטוי המובא בהמשך 'עֵינֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", מוסיף את ההתבוננות החוקרת והמבקרת את יושבי הארץ.
הארץ נמצאת תחת מבט או השגחה מתמידים והיא מושא לבחינה ולבדיקה שאינם פוסקים.
כך מבאר פרשן המקרא יוסף בכור שור (מאה 12 צרפת) את ה'דרישה':
"לפקוד אותה ואת יושביה ולדקדק במעשיהם... לבדקם שאינם ניזונים אלא על פי מעשיהם...".
זוהי התביעה לסוג אחר של קיום (שאיננו מתבקש משום עם אחר), המחייב התנהגות אתית והיצמדות לאידאלים מוסריים וחברתיים.
לעם לפיכך גם מיוחסת היכולת להיות נבחן בהתנהגותו ובמעשיו, כמי שנמצא תחת זכוכית מגדלת. השאלות הנשאלות במבחן זה הן האם אנו ראויים מוסרית באמת לחיות בארץ? האם הצדקנו את ישיבתנו פה?
מובן נוסף של 'לדרוש' הוא ללמוד. במדרש 'ספרי דברים' 'דרישת הארץ' נקשרת ללימוד מתמיד : "מגיד[שהארץ] ניתנה בשכר דרישה שנאמר: 'ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם'".
כאן התנאי לקיום בארץ הוא המסירה והוראה שאינם מקובעים בעבר, אלא מותאמים לכל דור בהתאם לתנאי זמנו.
משמעות נוספת ל'לדרוש' היא לפרש, להעניק מובן ומשמעות.
כך 'דרישת הארץ' תהיה התביעה מהחיים בארץ לשאוף, מעת לעת, ליצירת תובנה והסבר משלהם לקיומם במקום.
אין תושבי הארץ יכולים לחיות מתוך הרגל או רצף טבעי, ביולוגי או אחר, כשאר הארצות. זוהי הקריאה למאמץ ליצור פרשנות מחודשת לחיים הייחודיים בארץ, שתבסס את המחוייבות והזיקה לקיומם במקום.
על המחבר יואב לוי:
"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".