כעצם השמים לטוהר- ההתגלות השלישית פרשת 'משפטים'

כעצם השמים לטוהר'- ההתגלות השלישית

פרשת 'משפטים'

בסוף הפרשה מופיע תיאור מורכב, מפתיע ויוצא דופן במקרא כולו (פרק כד').

זוהי התנסות או חוויה של כמה יחידים מהעם לאחר ברית סיני.

הברית כוללת קריאת ספר הברית, הקרבת קורבן ואמירת 'נעשה ונשמע'.

אם כך מדובר בשבעים זקני ישראל הצופים לכאורה באלהים עצמו:

"וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". לאחר מכן מופיע תיאור לא פשוט שיכול להיחשב כפירוט למראה: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר".

מה תוכן ההתגלות החריגה הזו? מדוע היא מופיעה דווקא פה ?

ומדוע רק חלק מהעם נקשר באירוע?

לא נענה ולא נרחיב על שאלות אלה, אלא נסתפק ונאמר רק כמה מילים כלליות.

התגלות זו היא השלישית המתרחשת לעיני העם או חלקו.

ההתגלות הראשונה

לפי סיפור יציאת מצרים כבר בחציית ים סוף חווה העם סוג של התגלות.

ניתן לומר זאת אף לפי התיאור המקראי, מבלי להיזקק למדרש המרחיב בכך:

העם אומר לאחר שהגיע ועלה לשפת הים: "זה אלי ואנווהו" –

כמו העם חש בתופעה ייחודית שנראתה לעיניו.

העם הלך וחצה בגופו את הים מתוך סיכון חייו, ולאחר מכן ראה את אויבו נעלם וטובע במים. המעבר המהיר והמוחשי ממצב העבדות למצב החירות טבע בו את רשמי חוויה ייחודית זו.

ההתגלות השנייה

האירוע השני המרכזי מתרחש בהר סיני, כבר לפני קבלת עשרת הדברות, כשהוא עדיין מכין עצמו, נגלה כבוד ה' לעם על ההר עצמו.

אך זוהי התגלות משנית לעומת שמיעת קול עשרת הדברים, שהיא העיקרית והחשובה. התנסות זו קשורה בתוכן מסויים - החוק הדתי והחברתי.

היא מעידה על הבנת העם, תפיסתו וההכרה בזהותו העצמית החדשה בתוך מסגרת של עולם ערכים חדש.

ההבנה הזו מזעזעת כל כך עד שהעם חושש אף לחייו.

ההתגלות השלישית

ההתגלות השלישית היא זו המוזכרת בסוף הפרשה.

היא מתרחשת רק לאחר קורבן ברית סיני, הזיית הדם, וקבלת עול החוק.

מדובר דווקא בראיית הטבע לכשעצמו - השמיים. אלה מעידים על מרחבי הנהגת האל במישור הקוסמי. זאת הסיבה שאין כל אדם יכול להשתתף בהתנסות זו.

יתכן והמקרא רומז לכך, אם נלך בדרכו של הרמב"ם, שמדובר בחוויית ההבנה הכללית של הסדר הפיזי – מטאפיזי בעולם.

אם ההתגלות הראשונה קשורה בגופו של זה העובר בתוך החרבה, ההתגלות השנייה תלויה בשמיעת החוק בהקשר הדתי תרבותי, ההתגלות השלישית נקשרת להתבוננות בהוויה כולה.

על המחבר יואב לוי

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".