גבולות הנס - פרשת 'וארא'

גבולות הנס - פרשת 'וארא'

בסוף הפרשה מתוארת המכה השביעית -ברד: "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי".

ייחודה של המכה בכך שהברד יורד על הארץ באופן סמלי מן השמייםו וגורם להאפלה

חלקית של אור השמש המצרית . הברד מכה קשות:

"וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם". פגיעתו היא כפולה, הן יצירת זעזוע רעש באמצעות הקולות המלווים את הברד- רעמים, והן גרימת נזק קשה לצומח בשדות החקלאות.

הפגיעה בצומח בשדות מתוארת כך:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" . הפשתן והשעורה הוכו בברקים, והסיבה המובאית מפליאה :

זוהי התקופה בשנה בה השניים בשלים: השעורה היא אביב ורש"י מפרש:

"כבר ביכרה ועומדת בקשיה", והפשתה גבעול.

לאחר תיאור תוצאות המכה מופיע פסוק מפתיע ומתמיה.

מדובר בו דווקא בהגבלת מכת הברד ופגיעתה בדגני מצרים:

"וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה". שני סוגי דגנים, החטה והכוסמת לא נפגעו מהברד. ומדוע? מאחר שעדיין לא הבשילו. רש"י מפרש כך :

"מאוחרות, ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה" . אברהם אבן עזרא מפרש:

"שהיו עוד תחת הארץ ולא נראו".

אנו רואים כי במקרא נס הברד המתואר (כמו שאר הניסים) איננו חורג מהמצב הטבעי הביולוגי, והמקרא מתחשב בעונות השנה החקלאיות!

מכאן גם שהמכות נמשכו לאורך תקופה ארוכה בשנה.

זוהי דוגמה להגבלת הנס ותיחומו לעניין שלשמו נועד, הנס המתרחש ממוקד ואינו חורג מהקשרו.

יש המציינים את הגבלת מכת הברד בגישה של חסד כלפי מצרים, לפיה הפגיעה בתבואה צריכה להיות מידתית ומתחשבת, כדי שאולי יזכו המצרים לאכול מעט בהמשך מהחיטה והכוסמת. בכיוון זה לדוגמה כותב רבי סעדיה גאון המפרש שאלה דברי משה אל פרעה כדי להצביע על טוב האל.

אך נדמה כי הסיבה להזכרת שני הדגנים, החטה והכוסמת, כבר פה במכה השביעית, הינה כדי שנדע כי אלה ייפגעו במכה השמינית – ארבה, המתוארת בפרשה הבאה 'בוא'. הטרמת אנפורמציה זו מסבירה את היתכנותה של מכת הארבה (בדומה למה שאומר רבי משה בן נחמן, שעבורו יש בכך רמז הנמסר לפרעה לגבי אפשרות המכה הבאה).

זו תהיה חמורה עוד יותר מהברד: "וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד".

לולא נותרו דגנים אלה לארבה לא היה מה לאכול, ולמכה היתה השפעה מוגבלת בלבד.

על המחבר יואב לוי

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".