'תורת אמת' או האתיקה של הדיבור - פרשת 'תולדות'

'תורת אמת' או האתיקה של הדיבור - פרשת 'תולדות'

יצחק מבקש לברך את בנו עשיו. יעקב מתחפש ומשקר לאביו לגבי זהותו, כביכול היה אחיו הבכור עשיו, מטעה וזוכה בברכה האקסלוסיבית של יצחק אביו לפני מותו. שוב הוא גונב את הבכורה מאחיו, כדברי עשיו.

בעקבות מעשהו זה ייאלץ יעקב לגלות בעקבות איום אחיו עשיו, ייצא מכנען וייענש כאשר לדוגמה, לבן אחי אמו ירמה אותו בעניין נישואיו לרחל.

בתחילת ספר מלאכי שמשם מובאת ההפטרה, מוזכרים זה לצד זה עשיו ויעקב. הנביא מלאכי מביא דיאלוג דמיוני בין העם לבין אלהיו, בעניין בחירתו של ישראל. אלהים מתחיל ואומר :"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהֹוָה". והעם שואל מתוך תמיהה האם הוא אכן מועדף:

"וַאֲמַרְתֶּם: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב ".

ואלהים מגיב לשאלת העם: "נְאֻם יְהֹוָה: וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב".

בזאת מובא האישור לכך שיעקב הוא הנבחר, כנגד אחיו עשיו-אדום. יעקב אהוב יותר מאשר עשיו.

שורות אלה הן ההצדקה לבחירת הקטע מהספר כהפטרה בהקשר לברכת יצחק ליעקב בפרשה.

תורה ואמת

בסוף ההפטרה מובא נושא נוסף, הברית בין ה' לבין שבט לוי.

בקטע זה מתואר תפקידו הייחודי של הכהן האמור לדבר ולהורות לעם:

"תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ ...וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ ".

במונח 'תורת אמת' מדובר בהוראת הכהן המלווה באמירה של אמת.

נדמה כי ניתן לקשור נושא זה לדברי השקר של יעקב לאביו בפרשה.

אך נפרש תחילה את משמעות האמת והתורה אצל הנביא מלאכי.

מהו היחס בין התורה לבין האמת?

במונח 'תורת אמת' ניתן להבין כי על התורה לדחוף את הלומד לדבר אמת –"בפיהו", ולהובילו כדי שיחפש אחר האמת הפנימית שלו , מגמתה לעורר אמת זו.

התורה איננה ידיעה חיצונית כלשהי, אלא משפיעה על ההכרה הפנימית.

בניסוחו של 'שפת אמת' (שכתב רבות על נושא זה כשם חיבורו):

"והיא משיבת נפש להעלות אותנו משקר לאמת".

זוהי תביעה מהאדם לחפש ולבטא אמת בדבריו.

רעיון שונה, אך קרוב, הוא כי יש להיות "אמיתי" כדי להורות תורה,וכי התורה מתקיימת בדוברי אמת.

מעמדה של האמת מהותי פה, מאחר שהיא מייצגת את המציאות, בונה את העולם ומצביעה על מקורו, עליו התורה מעידה.

בדיבור אמיתי אומר רבי נחמן מברסלב, האדם נחשב כאילו ברא את העולם.

השקר-ניגודו של האמת- מוצג בהפטרה על ידי הנביא מלאכי כעוולה:

" וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו"- של הכהן. הנביא דוחה דברי שקר כי השקר גם עלול להוביל לפגיעה באחר.

נדגיש כאן כי כמובן לא ניתן לומר את כל האמת - אין אפשרות ממשית כזו, אלא האדם נתבע לשאוף ולומר אמת.

חשוב להוסיף גם כי יש סוגי אמת שונים, כמו האמת האובייקטיבית – מדעית לדוגמה, בה ערך האמת הוא קבוע, סוג שני הוא אמת המתבטאת מתוך עניין ושיח פנימיים.

השקר

חשיפת האמת באופן טוטאלי עשויה להביא למוות נפשי או פיזי, כאשר האמת קשה מנשוא, מכאיבה ופוגענית.

מכאן ההכרח לעיתים בשקר החברתי ובמערכת היחסים הבין-אישיים.

יש והשקרים הם התנאי לקיום החברה, אמת גלויה וישירה תפרק את יסודותיה. המקרא וחז"ל מכירים בכך שהשקר נחוץ לפעמים.

אך שקר אינו יכול להתקיים לאורך זמן בחברה, עליו ברגע מסויים להיחשף ולהתגלות.

בדברי יעקב לאביו יצחק, ניתן לראות כביטוי לאמת הפנימית של יעקב, אך דברים אלה מובאים בדרך פסולה, תקלה המחייבת להיתקן.

האמת המכוסה

גם כשהשקר הכרחי בנסיבות מסויימות, על האמת להתכסות אבל לא להיעלם. יש לשמור עליה ולדעת את מקומה שמאחרי 'הכיסוי'.

אין לטשטש את האמת, אף אם היא בלתי נסבלת וכואבת.

על האמת להיות נגישה בכל זמן.

האמת והשלום

הנביא מלאכי מוסיף ומציג את האמת שבפי הכהן וקושר אותה לערך השלום: "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַך אִתִּי ". הוא מדגיש וחוזר : בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם". הנביא מציע לומר את האמת כך שתביא שלום בעולם.

השלום הופך לערך אותו האמת משרתת.

על עשיית שלום להתבסס בעיקרה על האמת (למרות שיש והשלום יכול גם להיעזר באמירת שקר).

מלאכי מוסיף כי על אמירת האמת להביא דווקא לחיים ולא למוות.

אמת וחסד

בספר מיכה מופיע הפסוק: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (פרק ז', כ ). כאן האמת (נאמנות) עומדת ביחס לחסד, היא התשתית עליה נבנה החסד. תורת חסד תהיה חסרה באופן בסיסי אם האמת לא תתקף אותה. בעניין זה נזכיר בקצרה את דברי רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות האומר: "על שלושה דברים העולם עומד, על הדין, על האמת ועל הצדק". האמת מקיימת את העולם. הצדק והדין, אינם בלתי תלויים באמת.

עשיית דין ללא אמת, משמעה עשיית משפט באופן חלקי.

האמת חייבת להיות מיוצגת, ואף ביכולתה להכפיף לה ערכים אחרים.

התיקון

לסיום, נחזור ליעקב שחלק נכבד מחייו עוברים בצל השקר לאביו.

דרך אירועים שונים יובל יעקב לתהליך נפשי המגיע לשיאו, בשינוי שמו לישר- אל, במפגש הלילי עם המלאך במעבר היבוק.

אירוע זה מעיד על המהפך שחל בו, עתה יעקב הוא איש יושרה.

דברי הנביא מלאכי בהפטרה מציגים מודל תחליפי של דיבור מזה של יעקב ואף מזה של אביו יצחק (באופן דומה באמירת הנביא מיכה :"תתן אמת ליעקב"). יעקב הבן ואביו יצחק מביאים לאיום המוות של עשיו, ולקונפליקט קשה בין האחים, כמעט כמו טרגדיה בלתי נמנעת.

מלאכי מהפך את הדינמיקה של הסיפור הזה ומציב אתגר בו האמת תביא לשלום ולחייים. בתיאור הכהן המורה בפיו הנביא מלאכי מציין את חשיבות אמירת האמת (עד כמה שניתן), ואת ההימנעות מהשקר.

נראה כי זהו הביטוי לתיקון המיוחל לסיפור התרמית של יעקב.

על המחבר יואב לוי

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".