שפת המגדל - 'פרשת נח'

'ויהי כל הארץ שפת אחת ודברים אחדים'

אנשי מגדל בבל מחליטים לבנות מגדל שראשו בשמיים, "נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם". תכנית זאת הם מבצעים באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת שבתקופתם ("נלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה"). זהו המבנה המרשים והיומרני ביותר שהוקם על ידי האדם בערש הצביליזציה – מסופוטאמיה. מטרתם בבנייה זו היא 'לעשות להם שם', היינו להחליף את 'השם'. מעתה הם אלה שייחשבו כאלהים. הדיבור לא יבוא ממקור אחר, מה'שם '(-מרכיב בלא מודע) אלא מעצמם, היינו מהמודעות האנושית התובעת שליטה מחולטת על כל מה שהיא מייצרת. עכשיו הם אלה שיהיו 'בעלי השם'. הם ימשלו בעולם באמצעות ה'שם' - הדבר והשפה במקביל לשימוש שעשו בטכנולוגיה להשתלט על העולם. באופן זה נוצרת מערכת יחסים חדשה בעולם, בה לאדם דחף לממש טוטאליות אחדותית, אותה הוא מצדיק כערך. זאת מבלי להשאיר מקום ל'חסר', למה שמעורר את האיווי, ולא למה ש'סותם אותו'.

שפה אחת

השפה האחת של אנשי המגדל משרתת את הפרוייקט המגאלומני של מגדל בבל- 'שער האל'. אנשי המגדל מזהים בין השימוש בשפה לבין הטכנולוגיה והמדע. השפה האחת – המדעית, מבטלת את מאפייני הסנגולריות של כל יחיד ויחיד בחברה. אין מקום יותר לדיבור אחר, אישי ופרטי. השפה הופכת להיות תכליתית, חד-משמעית ופונקציונאלית. היא כולה מיועדת לשרת רק מטרות מאטריאליות-כוחניות. השפה היא מדעית, במובן בו המדע תר ומחפש אחר המוחלט ('הממשי'), כדי 'לאחוז' בו, ואיננו לפיכך משאיר מקום לביטוי מטאפורי החורג ממנו. זאת מבטאת ההתעלמות מכך שחלק מקביעות המדע תלוי בהבחנות הלא מודעות של האדם, שאינן כלולות בשפת המדע הוודאית.

'עם אחד'

המקרא מתאר את אנשי המגדל כ'עם אחד'. בכך מתבטא רצונם'לעשות אחד', בהחליפם את האחד'. זוהי מגמתם, ליצור אחדות אוניברסלית מוחלטת באמצעות השפה והמגדל. זוהי התכנית למימוש מסגרת טכנולוגית-חברתית, כזו המבטלת את ההבחנות וההבדלים בין היחידים. המגדל הוא ההופך לביטוי של ה'אחד המוחלט', הצורף בו את הכל ללא הבחנה. זהו גם הנסיון להגיד את ה'אחד', היינו לתאר ו'לגעת' ב'ממשי'.

שֹפתיים

המלה 'שפה' בעברית מצביעה על מה שכבר קשור ותלוי במרכיב שני. היינו כשפת הנהר, שתי גדות לנהר, בין שתיהן עוברים המים. הגדה האחת מצביעה ומעידה על השנייה. כך בדיוק הפה עצמו עשוי משפתיים. זאת אומרת כי אין שפה אחת בלבד, אלא תמיד לפחות שתיים. יש צורך לעבור משפה אחת לשפה שנייה, ולהשתמש בשתיהן כמשלימות זו את זו. זהו בדיוק כפי מבנה האדם, החצוי תמיד, ולא דווקא בין מודע ולא מודע. כפילות מהותית זו, כשפתיים, מבקש המדע למחוק וליצור שפה אחת. הוא מנסה לבטל לחלוטין את זהותו הפנימית של האדם שאיננה קבועה ועומדת כאחד.

נגד האחד המוחלט - הריבוי "כי שם בלל יְהוָֹה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ"

פרוייקט בניית המגדל הופסק באמצעות ריבוי השפות כתגובת נגד לתכנית ה'אחד' הטוטאלית. השפות באות לאזן את חברת האדם ולמנוע את מחיקת הסנגולריות של האדם. מעתה אנשי המגדל הנפוצים יצטרכו לשמוע באופן שונה אחד את השני. השמיעה כבר לא תהיה מיידית ומובנית מאליה, כבאה מתוך חד משמעותה של השפה. יהיה צורך בתרגום והאזנה מסוג אחר של הזולת כדי לתקשר ולהבין אותו, ובדרך זאת לזהות ולעורר את ייחודיותו. ריבוי השפות יהיה הערך הבונה את החברה ויבטל את עקרון הטוטאליות האחדותית, וכך יכיר בהכרח של שמיעת קולו של היחיד.

הזכרי והנקבי

מגדל בבל נקרא באכדית 'זיקורט', מאחר שהוא מבנה המזדקר לגובה, הוא יועד לאלי בבל. ניתן לראות בכך מימד סמלי זכרי. בסופו של דבר הוורטיקליות הגברית של המגדל מתברכת והופכת לאופקיות נשית. זאת מאחר שאנשי המגדל נפוצים לכל מקום בעולם - "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ". לשונם נבללה, התרבתה, התעשרה ויצאה מהאחד.

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#שפתהמגדל #פרשתנח