פרשת חוקת פטירת מרים הנביאה הפרשה מציינת את מותה של מרים אחות משה ואהרון: "וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם". מרים היא האחות האמצעית בין אהרון הבכור לבין משה האח הקטן. נזכיר שמרים נחשבת כנביאה בתורה: "ותקח מרים הנביאה ... את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחול". בתארה כנביאה, היא שרה את שירת הגאולה של הנשים לאחר חציית ים -סוף. אך מרים מוזכרת פעמים מועטות בתורה. במדרש ובתלמוד, היא מוגדרת כצדקת, וכאחת מהבודדים שנפטרו במיתת נשיקה. שלושה פרנסים לישראל- מרים ושני אחיה בתלמוד במסכת תענית אנו מוצאים את ההגדרה הזו הכוללת גם את מרים: "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה ואהרן, ומרים." כך באופן מפתיע, מרים עם שני אחיה נחשבים ונקראים פרנסי העם. מי הם ה'פרנסים'? מקור המלה 'פרנס', הוא ביוונית והיא קשורה למובן 'אספקה'. מכאן שהפרנסים הם האחראים על סיפוק צרכי העם במדבר. באר, ענן ומן בהמשך הקטע הנ"ל מפורטת תרומתם הייחודית ונאמר: "ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ... באר, וענן, ומן." לכל אחד מן השלושה מיוחס מתן שירות אחר לעם, שהתקיים בזכותו: " באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה". עם פטירת מרים, לפי המדרש, פסקו המים מהבאר. זיקתה של מרים לבאר ולמים מובנת גם על רקע הסיפור, לפיו היא היתה צופה בתיבת משה אחיה שעמדה בין קני הסוף במימי הנילוס. לפי גרסה אחרת, היו אלה 'ענני הכבוד' שפסקו עם מות אהרון. ייחוס 'ענני הכבוד' לאהרון (המזכיר את ענן הקטורת) רואה באהרון, כמי שמגן על העם. 'ענני הכבוד' הינם כצל סוכך לעם, מגן מחום השמש במדבר. משה המספק את המן לעם במדבר, הוא כמי שגם מזין את העם באופן פיסי ומוחשי. כאם מניקה ילדה. זוהי פונקציה נוספת מעבר לשאר תפקידי ההנהגה שלו. השלישיה אך אנו מופתעים למצוא בספרות הנבואה הזכרה נוספת ולא מובנת של שלושת האחים. בספר מיכה מופיעים שלושת האחים זה לצד זה: "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם"(ו,ד). כיצד לפרש את מעמדם של השלושה פה? משתמע לפיכך באופן יוצא מן הכלל, כי לשלושתם תפקיד ייחודי ביחסם כלפי העם. למרות שחוץ ממשה, אין אנו מבחינים היטב במקרא בתפקידי אהרון ומרים ביחסם לעם. (אהרון מגיב להתנהגות העם, אך הוא איננו יוזם מעשה או דיבור כדוגמת משה, מלבד בחטא העגל). האם מכאן נאמר שהיתה מסורת ששלושתם חלקו יחדיו את תפקיד ההנהגה? אכן אין זה כלל ברור. נעיר כי בתרגם יונתן לפסוק ממיכה מחולקים כבר התפקידים באופן פרטני ושונה:" משה לאלפא מסורת דינין, ואהרן לכפרא על עמא, ומרים לאוראה לנשיא." משה מלמד מסורת החוק, אהרון מכפר על העם ומרים מורה לנשים. שלושה רועים *בספר זכריה מובא הביטוי "שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים" (יא' ח') המדרש 'שיר השירים רבה' מפרש ביטוי זה 'שלושה הרועים', על שלושת האחים: משה אהרון ומרים. מכאן שניתן לראות בהם כחולקים את אותו התפקיד של רועה, ולכל אחד תפקיד מקביל למשנהו. שלושה גואלים במדרש המאוחר 'מדרש אגדה' אנו מוצאים כבר תואר חדש לשלושה, 'גואלים': "והעמדתי לכם שלשה גואלים משמשין אתכם" האם מפורש מכאן כי שלושתם, בו זמנית, היו אחראים לגאולת ישראל ממצרים- מעבר למה שמתואר בסיפור המקראי? 'טְרִיוֹמוִירַט' - שלישיית הנהגה כך כמו המדרש (בניסוחיו השונים) מציג מודל הנהגה חדש. כמו יש צורך יותר מאדם אחד, כמשה, הדואג לכל צרכי העם במדבר, והמשמש כנביא, מחוקק ושופט. מוצע פה מודל הנהגה אחר שאיננו מצוי בתורה ואף מנוגד למתואר בו. נכנה דגם זה של שלטון 'טְרִיוֹמוִירַט', זוהי הנהגה של שלושה מנהיגים, כפי שהיתה מצויה ברפובליקה הרומית במאה הראשונה לפני הספירה. שלושתם הנהיגו את השלטון בו זמנית. היינו קבלת ההחלטות בהנהגתם נעשתה יחד במשותף. האם באמצעות מודל זה משתמעים מכאן בקורת וחשש מהנהגת אדם אחד בשלטון? האם יש במדרש רמז למודל אידאלי רב פנים של הנהגה? האם זה מבטא את הצורך בשלושה מרכיבים, עקרונות של הנהגה המאזנים זה את זה, או המעשירים אחד את השני? כמו עקרונות החסד, הדין והתפארת המאוחרים, כאשר המרכיב הנשי (מרים) חשוב ומרכזי כבמסורת הקבלית? השאלות נשארות פתוחות....