כיוון אורות - פרשת 'בהעלותך'

עודכן ב: יונ 8




Image by Matthias Böckel from Pixabay

כיוון אורות - פרשת 'בהעלותך'


מנורת הזהב בעלת שבעת הקנים המעוטרים בכפתורים ובפרחים,

הונחה בתוך המקדש מול קודש הקודשים, ולצידה היה מוצב שולחן הפנים ומזבח הקטורת. מיקומה מצביעה על חשיבותה הגדולה, ויש אומרים יותר מן הקרבת הקורבנות.

המנורה הודלקה מידי ערב על ידי אחד מהכהנים והיתה אמורה לדלוק עד שחר.

הציווי על ההדלקה בנרות שמן מופיע בעוד שני מקומות בתורה,[ספר שמות(ל) וספר ויקרא(כד)], ובפרשה הוא מתואר כך:

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת".

מטרת הצבתה של המנורה כפולה, הן להאיר חלק מן המקדש להדגיש את חשיבותו ומעמדו, והן כדי להצביע על עקרון האור בפני עצמו.

הרמב"ם מציג כך את תפקיד המנורה: "וכן עשו מנורה לפניו רוממות וכבוד לבית, כי הבית שנרות דולקים בו תמיד והוא מוסתר בפרוכת יש לו בנפש רגש גדול"(מורה נבוכים ג' מה).

נזכיר כי בספר זכריה, הפטרת הפרשה (פרק ד), מתוארת עוד מנורה.

בחזונו של נביא הבית השני, המנורה היא ביטוי לגאולה הצפויה לעם שיחזור לארצו.

' "וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ... ושִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ... מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ".

מנורה זו, עם שני עלי הזית לצידה, היתה המקור לסמל מדינת ישראל.

המנורה מתפרשת על ידי הנביא זכריה כסמל לכוח הרוחני של האדם- "כִּי אִם בְּרוּחִי ", שבו יש לדבוק , בניגוד לכוח הפיסי - 'החיל'.


להלן נציג בקצרה כמה ממאפייני המנורה במקדש, ואת מובנם הסמלי כפי שהוא מופיע בפרשנות החסידית.


פני המנורה

בפסוק המפתיע על הדלקת המנורה יש קושי מובהק:

"בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה".

מהם 'פני המנורה'? כיצד לכוון את הנרות ?

נציין כי באופן מקביל בספר שמות (כה) מובא ביטוי דומה: "וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ".

מוסבר כי על הכהן לכוון את הנרות אל ה'פנים', היינו אל הנר האמצעי של המנורה.

ששת הנרות מופנים אל מרכז המנורה- פניה!

מדוע?

נאמר כי יש בזאת חיפוש אחר המיקוד, שאיפה אל האחד.

באופן זה אין אור הנרות מתפזר לכל כיוון. הוא מופנה אל נקודת ציר מרכזי.

כך נוצרת תנועה האור כאחדות.

אור הנר הבודד הקיים בפני עצמו נועד להצטרף לאור שאר הנרות.



נר התמיד

בתורה מצויין כי נר אחד דולק באופן מתמשך גם כאשר המנורה כבויה (אף שיש הטוענים לעומת זאת שעל המנורה להיות דולקת כל הזמן).

נר זה נקרא 'נר התמיד' (מכאן 'נר התמיד' בבית הכנסת) או הנר המערבי מאחר והוא נמצא לכיוון הצד המערבי של המקדש.

נר התמיד, בדומה לאש התמיד המיועדת למזבח, ממנו מדליקים את שאר נרות המנורה.


המנורה והשבוע

פרשנים רבים מסבירים כי המנורה בשבעת קניה מסמלת את שבעת ימי השבוע.

לפיכך הפניית אור ששת הנרות אל הנר האמצעי הוא השבת משמעה כי את האור מששת ימי השבוע יש להפנות אל אור יום השביעי.

על האדם בכל עבודת השבוע להתכוון ולהתכונן לאותו אור של יום השבת שיבוא.

רעיון אחר קרוב הוא :"כי בכל יום צריך להתחבר לשבת, המציינת את ה'נשמה העליונה'". זאת אומרת שבכל יום יש איכות נוספת היא אור 'השבת' ,אותה יש לציין ולזכור ("ולכך נקרא התלמיד 'חכם' תמיד 'שבת', מחמת הדבקות שבו בימי החול כבימי השבת").

לפי פירוש אחר מדובר במגמה ליצור הארה רוחנית אחת, הכוללת הן את אור היום השביעי והן את אור שאר ימות השבוע: " שתתקן גם ימי החול שיאירו יחד עם השבת כאור אחד."


המנורה והלוחות

המנורה ניצבת לפני הכניסה לקודש הקודשים, שם בארון הקודש

נמצאים 'לוחות הברית'. סמיכותם של השניים מתפרשת כי אור המנורה, הוא אור השכל, באמצעותו יש לקרוא וללמוד את חוק הברית.

המנורה הרומזת לחכמה שמובנה הוא הבנת התורה ושמירת החוק.


נר ונשמה

במקרא אנו מוצאים שני פסוקים הקושרים בין האדם לבין הנר.

האחד מזהה במפורש את נשמת האדם עם נרו של אלהים:

'נר ה' נשמת אדם' (משלי כ'). הפסוק השני בתהילים מאפשר גם הוא לחבר בין

הנר לבין נפש האדם: "כי אתה תאיר נרי" (תהילים יח כט).

הפרשנים קושרים פסוקים אלה עם נרות מנורת המקדש ההופכים לסמל

וביטוי לנשמת האדם.

כך למעשה המנורה המודלקת בכל יום היא כנשמה אותה

חייבים להאיר ולהעלות בכל יום מחדש: "כי צריך כל אדם להאיר הנקודה הטמונה"-

זהו ביטוי ליציאה מהחושך הפנימי.

'פני המנורה' הם כפנימיות האדם ועליו: "לעורר ולגלות הפנימיות שיש בכל דבר ע"י 'נרי'. הקריאה הינה להאיר ולהטיב כל הזמן את האור הפנימי – "צריך לראות תמיד שתהא נשמתו מאירה".

תודעת הארת הנשמה משמעה הוא תחושת זיכוך פנימי של המחשבה והבהרתה, השתחררות ממעצורי הרגש והאשמה, והיא מלווה בחוויה של שמחה ונכונות לפעול. כך נוצרת תחושת שלמות בהבנת היחס בין המציאות ל'אני'.


באופן דומה יש הרואים במנורה על שבעת קניה ביטוי לשבע

מידות ויכולות נפשיות של האדם: "שבע מדות אשר בנפש".

לדוגמה אלה מתפרטים כך: אהבה, יראה התפארות, ניצוח, הודיה, התקשרות וממשלה.

הדלקת המנורה מסמלת את עבודת האדם על מידות אלה, שבאמצעות הדעת - השכל, תהיה זו תחילת הדרך להעלאת הנשמה.

בהקשר זה 'נר התמיד' במנורה, התפרש כסמל לשמירה מתמדת על הפוטנציאל הנפשי להאיר, הצורך להשאיר מרחב פנימי בנפש

ה'פתוח' להשפעה.


המנורה וגוף האדם

צורת המנורה, חלקיה השונים, גובהה ,והדימויים הנקשרים בה כ'פנים' ו'ראש' ,

עוררו להשוואתה לגוף האדם.

" וגוף אדם הוא כצורת מנורה, כי במנורה היו שלש בליטות של קנים יוצאות, ושל מעלה קטנה משל תחתיה. כן האדם: בליטת הרגלים, ובליטת הידים, ובליטת האזנים. והגוף שבו הלב, הוא גוף המנורה. וגבהו של מנורה... שלש אמות כשיעור אדם בינוני".

מנורת הזהב עשויה 'מקשה אחת', וזהו ביטוי לחשיבות חיבור הגוף עצמו על כל חלקיו. הגוף נתפס כיחידה אחת שלמה כמנורה, כאשר לכל חלק תפקיד הקושר אותו לגוף כולו.


הטבת הנרות והכנת האדם

לפעולת ההדלקה קדמה פעולה אחרת הנקראת 'הטבת הנרות'.

זוהי פעולת הכנת הנרות, הפתיליות והשמן שבמנורה, והיא נעשית כבר מוקדם

בכל בוקר על ידי הכהן. פעולה זו מתוארת בספר שמות:

" בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה"(פרק ל').

מכאן מפרשים כי גם הנשמה, באופן דומה זקוקה להכנה מדוקדקת כי אין היא נדלקת מיד מאליה וכדי שתיטיב להאיר בהתמד.

ההכנה מביאה ליצירת יציבות, המשכיות וחיבור בין כל חלקי האישיות.

היא נועדה לגרום לכך שהנשמה 'תואר' באופן הנכון, וכך לא תהבהב ותחדל לאחר זמן מה.

באופן זה כוחותיה האחרים של הנשמה כ'נפש' ו'הרוח" יפעלו בהתאמה ביניהם.

חז"ל מסבירים את הטבת הנר כדי "שתהא שלהבת עולה מאליה" .

זאת לומר שהנשמה – הפנימיות- המשתלהבת כלהבה, היא עצמאית, חופשית ויש לדאוג לביסוס התנאים שיביאו אותה 'לעלות' .



על המחבר יואב לוי:

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".

0 צפיות

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017