לעיר סדום, מטרופולין הרוע, מוקדשים שני פרקים בספר בראשית. ואומנם, כדי לעבור על פני הפערים המובלעים בטקסט המקראי וכדי להבין מהם החטאים שעוררו את זעם האל לכדי השמדה מוחלטת של העיר כולה, נדרשנו לפנות למדרשים, למקורות פילוסופיים, תיאולוגיים וספרותיים וכן אל הגוף ואל התודעה.

המציאות מצידה הציפה אותנו בחומרים אקטואליים – פצעים קולקטיביים ואישיים שהדהדו את סדום. זו שהייתה וזו שעודנה.

במשך ארבעה חודשים חקרנו את הטקסט דרך הגוף ואת הגוף לצד הטקסט. מדי יום שני, פינינו את יתר עיסוקינו למשך כמה שעות כדי להתעמק בשאלות האכזריות שהסיפור מעלה, שאלות על אודות רוע ומוסר, טראומה, חרטה וקיפאון, גילוי עריות, חורבן ולידה.

הסיפור כיוון אותנו בדרכו, ואנחנו סטינו אל המקומות שהסתיר. גילגולה של סדום מן המקרא אל המדרש, אל הנצרות, אל התרבות, ולבסוף השתרעותה כעיר רפאים מיתולוגית המאכלסת היבטים אפלים של לא-מודע קולקטיבי.

היוותרות הרשמים תיפתח בתערוכה "סדום" של שש האומניות והאומנים אשר נטלו חלק בתהליך:

מעין בוני, מיכל גולדשטיין, עינב…