חלום של מקום - 'ויצא יעקב'

חלום של מקום - 'ויצא יעקב'

המסע

אחרי האיום על חייו, יעקב עוזב את משפחתו הקרובה, ויוצא למסע בגלות. הוא הולך בדרך חדשה. הוא הולך לבד במסעו כדי לצאת ולהשתחרר מהסביבה המשפחתית הקרובה, וכדי להגיע לנקודה חדשה.
 
 כך לפתע עם שקיעת השמש, הוא פוגש ב'מקום',"ויפגע במקום".
 
 שם הוא חולם בלילה את חלומו.
 
 הוא נמצא בתחילת הדרך, במעין NO MAN LAND’S, כביכול ב'שום מקום'. בזמן שהיה בסביבתו הקודמת, יעקב לא היה במקומו הפנימי -אותנטי שלו, כאשר כיסה והסתיר את זהותו האמיתית, שיקר לאביו, התחפש לאחיו וגנב לו את זכות הבכורה. לכן, יעקב כמי שמודע שעליו לעשות דרך תשובה,
 
 לאחר שעזב את ביתו, עליו עתה לִגְלוֹת, כדי לברר ולתקן עצמו.
 
 לכן יעקב מבקש 'מקום', ומחפש למצוא את מקומו החדש בחייו.
 
 על יעקב ליצור ולבנות את ה'מקום' שלו – ה'מקום' הנפשי.

המקום
 
 "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם ...וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא"

ה'מקום' (ק.ו.מ) מופיע פעמים רבות בסיפור, הן בתחילתו והן בסופו.
 
 מהו 'מקום'?

 מקום איננו כל חלל (space ) או שטח, אלא חלל שיש לו איכות מסויימת, והוא מוגדר ביחס למי שנמצא בו. למקום יש יחס לחלל, ובתוך המקום יש חלל. הוא תלוי בגוף, ומתייחס אליו, כאשר גם הגוף מגדיר את המקום בחלל.
 
 המילה 'מקום' מקבלת מובן נוסף בעברית מעבר ל-PLACE, ל'מקום' היכולת להקים ולעורר.
 
 המקום הוא גופו של יעקב, הוא האדמה, והוא הנפש.
 
 שלושת המרחבים חוברים ויוצרים ציר המעניק לו יציבה.

הגוף
 
 וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

גופו של יעקב נוכח באופן בולט, הוא שוכב לחלום שֹרוּע על האדמה, ראשו תחת כר אבן, גופו מוטה, ופניו כלפי מעלה- השמיימה.
 
 תנוחת הגוף הנח על האדמה בהרפייה מאפשרת ליעקב לחלום.
 
 המתח בין האוֹפקי – יעקב שוכב על האדמה, לאנכי – תוכן חלומו המגיע לשמיים, יוצר צִיר דמיוני בין קרקע האדמה לבין השמיים.
 
 האופקיות מאפשרת את המצב האנכי.
 
 הקשר למקום נוצר מהמגע עם גופו, הוא נוגע במקום.
 
 דרך מגע גופו עם האדמה הוא מתחיל לגעת בעצמו.

החלום
 
 וַיַּחֲלֹם

יעקב חולם, ובחלומו הוא רואה מגדל אבן בנוי ('סולם'),
 
 כדוגמת מקדש, אשר מצדו האחד מלאכים עולים, ומצדו השני מלאכים יורדים בו זמנית. החלום הוא כתחנת מעבר אל מציאות חדשה שיעקב מתחיל לבנות עתה.
 
 החלום מצביע על כך שיש אמת שיש לגלותה כדי להגיע ל'מקום'.
 
 חלומו הוא התשובה לחיפושו אחר ה'מקום', בו יעקב נפגש עם עצמו, במקום המופיע בו עצמו, הוא נפגש עם ה'לא מודע'.
 
 החלום כאיוויו, יגלה לו שהמקום הינו ראשית כל מקומו הפנימי, שאותו עליו להתחיל לחשוף.
 
 לכן על יעקב ליצור מחדש את מקומו הפנימי באמצעות פירוש החלום.
 
 מטרת החלום היא לקיים, להקים, לתת מקום למה שהיה חסר מקום.

הסולם
 וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה

בחלומו רואה יעקב סולם.
 
 הסולם (מהשורש ס.ל. ל) הוא למעשה מגדל (מקדש-'זיגורט') ניצב לגובהו. שלו מספר כניסות מוגבהות, אליהן עולים במדרגות גדולות, (בניגוד למובן המלה 'סולם' בימינו).
 
 כך בחלומו מציג יעקב מרחב וחלל המבטאים גם מקום פיסי.
 
 המגדל הקבוע וניצב מסמל את גוף יעקב ,ומצביע על חיפושו של ה'דבר' הקם ועומד.
 
 המגדל -הסולם הוא המקום הפנימי -הנוכחות הפנימית המקימה את יעקב.

המלאכים
 וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו

בחלום השקט, מלאכים עולים ויורדים במגדל–סולם.
 
 אלה הם כוחותיו, שבאופן טבעי באים, הולכים ומתחדשים.
 
 זוהי דינמיקת הכוחות האדם, הדחף לעלות ולרדת עם מדרגותיו הנפשיות.
 
 המצב הפנימי האנושי מתקיים מעצם הדינמיקה הזו. לא ניתן להיות כל הזמן באותו מקום, יש לעלות לשהות ולעזוב לזמן מה, כדי לדעת ולחזור מחדש אל המקום. זהו ה'רצוא ושוב'.

לאחר החלום - הקימה וההתייצבות
 וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה

לאחר יקיצתו יעקב מקים מצבה (י.צ.ב). הקמתה היא תוצאת פירוש החלום.
 
 משמעות סמליות המצבה, היא שעל יעקב בדומה לה להציב עצמו.
 
  לעבור למצב של מי שניצב ועומד ישר, נוכח באופן גלוי ובלתי נסתר, ולא עוד עקוב, היינו עקום ולא ישר כמי שהיה מול אביו ואחיו.
 
 מעתה יעקב מסוגל להתמודד 'פנים אל פנים'.
 
 (בחזרה אל כנען, לפני סוף דרכו, במאבק הלילי, באופן דומה יהפוך מיעקב לישר - ישראל).
 
 מן החלום יעקב עומד וקם עם גוף חדש. מהמקום שיצר בתוכו, בגופו הפיסי – כחלל פנימי, הוא יכול לבנות מחדש את עצמו.
 
 לאחר החלום ופירושו, התחדש בתוכו 'מקום', המאפשר לו לשאת את גופו באופן חדש. הוא הולך כאיש אחר בדרכו אל הגלות, וכבר יודע שעליו ללכת באופן שונה בחיים. הוא הגיע ל'נקודה הפנימית'.
 
 הוא יכול לומר 'אנכי לא ידעתי', כי מעתה יעקב יודע את ה'מקום'.

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#ויצאיעקב #ויצא #סולםיעקוב #חלוםיעקוב