הסוכה והתנועה במרחב הנפש

October 4, 2017

הסוכה והתנועה במרחב הנפש

 

 

בחג הסוכות, כשמו, עוברים לגור בסוכה למשך שבוע ימים.
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל" (ויקרא כג מב ).


נצעד בעקבות פרשנים חסידיים, כמו צדוק הכהן מלובלין.
אלה מתארים את המשך העבודה על נפש האדם, כחלק מתהליך התשובה המתחיל לפני ראש השנה, עובר בכיפור, וממשיך בחג הסוכות עד שמיני עצרת. הסוכה הנקראית 'דירת ארעי', היא מטאפורה לנפש האדם, כמו גם הבית, ומהווה ביטוי סמלי לעבודה נפשית זו.

השלב הראשון בתהליך התשובה היה ב'ראש השנה', בהכרה בזמן החדש, המחייב אותנו, לצעוד אחרת במסלול הזמן של השנה. אחרי יום כיפור, ההכנה התודעתית הגדולה, הבירור הפנימי, עתה הגיעה העת לבחינה נוספת, העבודה לא הסתיימה...!!

 

המעבר מהבית לסוכה 

המעבר ממבנה הקבע למבנה הארעי, הוא כעין הדמייה לתהליך המרכזי שעלינו לעשות. מהלך אנלוגי ליציאה למרחב מחשבה חדש, היציאה מהתבנית השגורה. [סוכה גם אינה דומה למרחבים אחרים כמו מקום עבודה,לימוד וכו' .]

 

התנועה במרחב הפיסי - אקט וביטוי סמלי של מימוש

התהליך החל בראש השנה, והנה עלינו לתת ביטוי סמלי לטלטול הפנימי בתוכנו, במהלך מלי של העברת 'מרכיבי המחשבה' שלנו ממקום למקום. המעבר הפיסי – גופני מהפנימי ( הבית), אל החיצוני (הסוכה) אמור לעורר את המבט הרוחני שלנו על עצמנו.
חג הסוכות הוא ביטוי לגילוי ולחשיפה של מה שהתרחש לפני כן, ובלשון החסידית :"הכנסת הדעת שקיבלו על עצמם בראש השנה...".
התנועה במרחב החלל שבין הבית לסוכה, היא כתנועה מן הפנימה, (הבית) אל החוץ. היינו ביטוי הצגת שינוי המקום הפנימי. 
אין מדובר עוד בהתבוננות פנימית, אלא בתובנות שלהן השלכה מעשית. נציין גם כי אין מדובר בתנועה בתוך כלים שלובים, אלא במעבר ממסגרת עצמאית אחת- הבית, למסגרת עצמאית שנייה ושונה- הסוכה.

 

 מה מבטאת הסוכה באופן סמלי?

הסוכה היא מסגרת סמלית לשינוי המבוקש.
המעבר לסוכה והשהייה בה, מעידים על ההכרה שיש אפשרות להזיז את ה'רהיטים' הפנימיים שלנו -הדימויים המקובעים, בית האבן, אליהם התרגלנו, והם המונעים מאיתנו להתקדם.
הסוכה, מסמלת את הצורך בהרחבת חלל המחשבה, ועיצוב מחדש של גבולותיה. היא מבטאת את הצורך לבחון את חיינו מחוץ ל'קופסה המחשבתית' המקובעת. 
והצורך להיות במרחק התבוננות ב'ריהוט' הפנים -נפשי.
[זאת בדומה לרטריט- Retreat יציאה ממסגרת החיים הקבועה למסגרת חיים, לא קונוונציונלית כתרגיל של היפתחות הנפש]

 

הענווה

הסוכה מסמלת גם את הענווה. כי מדובר בדירת צנע  וארעי, מול הבית.
המעבר מבית האבן המרוהט והמגן לסוכה השברירית והמוגבלת, מעיד על יכולת ויתור על תנאי נוחות ועל המוכר. 
כך הרחבת גבולות החשיבה היא בהתנסות דווקא, של ה'קטנות', ההצטמצמות האני הדמיוני. האני היודע הכל, המבין הכל והשולט בכל, ובכך מעכב התקדמות רוחנית ונפשית.
הענווה עצמה היא כבר ביטוי לשינוי.
על הכניסה לסוכה לבטא אקט סמלי של ענווה.
הענווה היא הפותחת ומאפשרת את יכולת ההכרה לגבי נפש האדם.
הענווה היא המקור והבסיס לכל מהפך רוחני משמעותי.


קבלת האחר- האורח

הסוכה מזכירה גם את אוהלו של אברהם אבינו, הפתוח לכל עבר.
חלק מתהליך התשובה והתיקון הוא כמובן ביכולת לארח ולהיפתח אל האחר, הוא האורח החדש בסוכה - האושפיזין.  
נציין כי הענווה היא היא הבסיס לשיפור היחסים הבינאישיים.

הסוכה מזכירה גם את אוהלו של אברהם אבינו, הפתוח לכל עבר.
 


האמונה בשינוי

הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא'- 'צל האמונה'.
מכאן שבצלה של  הסוכה,[בלי קשר לחילופי העונות בטבע!]
אנו יכולים לבנות את האמונה בשינוי בתוכנו.
זוהי הסיבה לשמחה הגדולה והייחודית בסוכות, התחושה ההכרה והאמונה ביכולת להיפתח, ולצאת מדגמי המחשבה המקובעים בנו.