בין פלשת לבין הר המוריה - פרשת 'וירא'


בין פלשת לבין הר המוריה - פרשת 'וירא'

מיד לאחר סיפור מפגשו של אברהם עם אבימלך הפלשתי מלך גרר בבאר שבע וכריתת הברית עמו, אנו עוסקים באחד משיאי הסיפור המקראי, הנסיון של אברהם בהר המוריה -' וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם '- בו עליו לוותר במו ידיו על היקר לו מכל 'היוצא ממעיו'– בנו יצחק. נדמה שלא במקרה מופיעים הסיפורים בסדר זה, ואנו מוצאים הקבלה תימטית מעניינת בין השניים. נציין להלן בקצרה בכמה נושאים המופיעים בסיפור הראשון, והעשויים להאיר את הסיפור השני הבא בעקבותיו.

'אלהים עמך'

במפגש אברהם עם אבימלך, קובע אבימלך לגבי אברהם שהוא מכיר שאלוהי אברהם עמו: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה". משמע אלהים מביא את אברהם להצלחה גמורה הניכרת בכל מעשיו. כמו אלהים תומך ומלווה אותו בכל צעד. קביעה זו היא כעין רמז והקדמה למה שיבוא להלן בסיפור הנסיון. המקרא מביא אותנו לשאול מה יקרה עתה, האם אברהם יכיר בכך שאלהים עדיין עמו, גם כאשר יצווה להקריב את בנו יצחק ? האם העולם יאמר אף הוא על אברהם כפי הביטוי להצלחתו 'אלהים עמך', גם לאחר הנסיון בהר המוריה?

השבועה

לאחר שאבימלך ביטא אולי אי-אימון או חשד באברהם, הוא תובע מאברהם להישבע לו. השבועה תהיה הבטחת אברהם לאבימלך לעשות עימו חסד: "כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ". אברהם משיב ללא היסוס ומתחייב בשבועה באלהיו : "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ", ומעיד על עצמו כאיש אמנה ונאמנות. לעומת זאת בהר המוריה אברהם, איש החסד יתייצב מול אלהים - בו יכול היה לחשוד בהפרת השבועה וההבטחה , ויתמודד עם שאלת הבטחת אלהים להקים לו מבנו יצחק. האם אלהיו הוא עדיין אלהי חסד? האם הוא עצמו יכול עוד להיות איש החסד? בניסיון אולטימטיבי זה בכל המקרא כולו, אברהם יצטרך גם לומר אם אלהיו שיקר לו בהבטחתו?

המשכיות בין דורית

בשבועה למלך גרר אברהם נתבע לאורך דורות לקיים הבטחה יוצאת דופן במקרא, בינו לבין אבימלך ברצף לצאצאיו עד לנינו: " וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי ". אברהם מחוייב להיות מודע ואחראי לדורות הבאים של שכנו. לעומת זאת בהר מוריה אברהם ייאלץ, בניגוד בולט לכך, להקריב את עתידו –בנו- "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", באופן בו לא תהיה לו כל המשכיות, אף לא לדור אחד :"קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה...."

הברית כריתת הברית עם אבימלך האוטוכטוני מפלשת, מעידה על פרספקטיבת טווח זמן לעתיד הרחוק: " וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע". הברית מצביעה על מצבו הקיומי הרגוע, של אברהם היושב רחוק מסדום איזור הפרעות, כאשר תושב מקומי של הארץ בוטח בו מעתה לחלוטין ומשלב אותו במרחב הגיאוגרפי כשווה. כך אברהם כורת ברית אמנה עם סביבתו החיצונית המקיפה את מגוריו. מאידך יהיה על אברהם להתמודד עם שאלת הברית עם אלהיו, ולבחון האם היא עדיין תקפה עבורו, כאשר במישור האינטימי ביותר - ביחס לבנו שלו- לכאורה אלהים הוא המפר את הברית עם אברהם בתביעה להקריב את בנו?

האושר

"וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים"- נדמה כי אברהם חי בשלווה ובשקט בפלשת לצד אבימלך, והוא מרגיש כל כך טוב עד שהוא שוהה במקום תקופה ארוכה מאוד. היותו מצוי בתחושת ביטחון והגנה מהווה את הרקע ההכרחי לניסיון של אברהם. המצב רגוע והסטאטי הינו המצע הנפשי להתמודדות עם הציווי האלהי באירוע הבא. ניתן לומר גם אחרת, כדי שיוכל להתמודד עם הניסיון בהר המוריה על אברהם עצמו להיות ברוגע הנפשי המאפשר התבוננות ויכולת החלטה שאינה מופרעת על ידי אירועים הסטוריים משניים. רק בתנאים אלה יוכל להיכנס למבחן האולטימטיבי של חייו. המתח בין האושר הקיומי בפלשת לבין היראה העמוקה הוא מרכיב חשוב בניסיון.

לקרוא בשם

מימד נוסף המצביע על מצבו הייחודי בפלשת הוא הקריאה בשם אלהים: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָֹה אֵל עוֹלָם". זוהי העדות לכך שהוא קשור לאלהים גם בפלשת, ועל היותו מכיר בביטחונו החברתי והקיומי. זהו ביטוי בולט לכך שאברהם קרוב לאלהיו, יותר מכל זמן אחר בחייו עד כה. בפלשת הוא מממש את יחסו לאלהים הנצחי, ומכריז על כך בפומבי בפני עם ועדה. וזאת לומר כי הנה ברגע בו אתה מרגיש הכי קרוב, אתה סולל את הדרך למבחנך האחרון. ברגע בו העדת על עצמך כאדם מאמין ובוטח, אז יש מקום לנסיון הגדול בחייך. כאשר בטאת את הטוב והבטחון במצבך הנפשי והרוחני, אתה נדרש להקריב את מה שהכי קרוב לך, לגופך – את צאצאך, אליו ציפית וייחלת רוב ימיך. והשאלה העולה היא האם יקרא אברהם בשם 'אל עולם', גם לאחר שזה יעמיד אותו בנסיון הקשה ביותר בהר המוריה?

על המחבר יואב לוי:

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב ".

#פרשתוירא #וירא

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017