פרשת 'וירא' - שוב 'לך לך'


פרשת 'וירא' - שוב 'לך לך'

אברהם מצווה להקריב את בנו על המזבח: ".... קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק.... וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה ". זהו הנסיון החשוב ביותר בסדרת נסיונות שאברהם עובר, הן עם הסביבה משפחתית הקרובה שלו, והן עם הסביבה הזרה, בתוכה הוא חי, בחרן, בכנען או במצרים. הקריאה פה 'לך לך' מופיעה לאחר הביטוי: "ויהי אחרי הדברים האלה". מה אם כך קרה לפני- כן? מהם "הדברים האלה" שלאחריהם אברהם מצווה על העקידה? מה הקשר ביניהם לבין הציווי ?

לפני העקידה

האירוע האחרון המתואר לפני העקידה הוא שהייתו בארץ פלשתים. לפני כן אברהם מגיע לבאר שבע דווקא, לא לחברון (אנשי חת) לשכם או לבית אל. בבאר שבע מתרחש העימות השלישי שלו עם הסביבה הקרובה בה הוא חי. אנו מונים שני עימותים עיקריים לפני כן בחיי אברהם. הראשון הינו עם פרעה מלך מצרים על עניין אשתו שרה. השני בינו לבין אבימלך מלך גרר, שגם הוא היה ביחס לשרה. בעימות שלישי זה בבאר שבע מתגלע סכסוך, על בארות המים במדבר, בינו לבין אבימלך. בסופו של דבר אבימלך תובע מאברהם שיברך אותו, בעקבות זאת אברהם כורת ברית ונשבע לאבימלך. ואז אברהם, למרבה ההפתעה, נשאר באיזור, ומשתכן בארץ הפלשתים עם אבימלך.

שביעות רצון בארץ פלשתים הוא שוהה זמן רב מאוד:"ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים". הוא נשאר בשפלה הפלשתית , ומתרגל לתנאי החיים המהנים שם. הוא כבר אינו עוד כאחד הנודד ועובר ממקום למקום בארץ כנען, אלא כמתגורר כמו קבוע. הוא משתקע במקום. טוב מאוד לו שם -בין הפלשתים. אלה הגיעו מפיניקיה, ומקור מוצאם בהגירה מהאיים היווניים. הם משתייכים למסורת ולתרבות היוונית.

ניתן לומר כי אברהם שבוי בשבועתו לאלימלך. לאחר הברית עמו בבאר שבע, אברהם מרגיש 'שבע'. אברהם נסגר אל תוך עצמו. מעתה בשהותו עם הפלשתים, מתוך חוויה מבטיחה זו, הוא שוכח את שאר העולם. הפרשן אברהם סבע (שחי בספרד במאה ה- 15 וגורש ממנה), בחיבורו 'צרור המור' מתאר את אברהם החי בין הפלשתים, כאחד המוכר ומכובד ביניהם, ומתוך כך מפסיק לראות את מחוייבותו לעולם: "ואולי בזה גבה לבו בדרכי השם ורמו עיניו בהיותו רואה עצמו מאושר בעושר ובבנים ובמעלה וכבוד ככבוד המלכים. .. לזה רצה השם לנסותו...." מכאן מוסבר הצורך לחלצו מארץ פלשתים ולהביאו לעלות אל הר מוריה, ולהעמידו בנסיון להקריב את בנו. עליו לצאת משביעות הרצון העצמית, מחייו הנינוחים והמקובעים, חיי עושר ושלוה, שלמעשה מונעים ממנו לפעול בעולם. בשהייה ארוכה ונהתנית זו בארץ פלשתים אברהם מחמיץ את משימתו. במדרש 'בראשית רבה' מובאת בקורת דומה על אברהם, ומוצג ההסבר לביטוי המקשר "אחר הדברים האלה". ה'דברים ' הם הרהוריו של אברהם על התנהגותו שלו בארץ פלשתים: "אברהם הרהר ואמר שמחתי ושמחתי את הכל, ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד...". כך אברהם מודע, בינו לבין עצמו, להיותו חי בתנאים וברמת חיים כאלה המחסירים ממנו את הצורך המיידי להודות לאלוהים, היינו החובה להתנהג בענווה.

אל הר ה'מוריה'

עתה, כדי לחזור אל תפקידו בעולם, לזהותו הקודמת, על אברהם לעזוב את נוחיות החיים בארץ פלשתים, לעלות משם ולהגיע להר ה'מוריה', לעמוד בנסיון הקרבת בנו יצחק לעולה. השם 'מוריה' רומז ליראה – 'י.ר.א'. כמו לומר כי אברהם לא היה 'ירא' אלוהים בארץ לשתים. הוא לא 'ראה' אל מחוץ למסגרת קיומו שם. המדרש מצביע גם על הקשר בין 'מוריה' להוראה –' י. ר.ה'. זאת לומר שמעתה על אברהם לצאת ולהורות לעולם. השורש 'י.ר.ה' מבטא גם תנועה, כמו על אברהם לנוע מחדש, באופן בו יהיה עליו להעניק כיוון שונה לחייו. עליו לטלטל את קיומו ולהשתחרר ממצבו כמי ששבע רצון מעצמו ומסתפק בניהול קיומו הפרטי, רק בדרך חדשה זו, (אותה הוא עזב) הוא יוכל להיות דגם ומופת לחברה.

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#פרשתוירא

17 צפיות

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017