המסע הארוך לחירות (ב') - 'וארא אל'


המסע הארוך לחירות (ב')

'וארא אל'

לאחר זעקת הכאב הראשונה (פרשת 'שמות') שהיתה הביטוי הבסיסי לעדות על המצוקה הנפשית והפיסית ("ויאנחו בני ישראל") ותחילת המודעות והצעקה לשיחרור, על העם לעבור שלבים נפשיים ומעשיים רבים נוספים כדי להגיע למצב בו יהיה מוכן לצאת ממצרים (מהגלות). משנות עבדות ארוכות אין משתחררים אלא לאחר זמן רב מאוד, ולאחר עבודה עצמית פנימית מתמשכת. מסע החירות יגיע לסיומו רק בפרשת 'בשלח', (לאחר פרשת 'בא') כאשר העם יחצה את ים סוף ויראה את אוייביו נעלמים לגמרי. להשלמת התהליך כולו, יש להמתין עד 'מתן תורה' בהר סיני. עבדות העם אינה רק פיסית-גופנית, כעיסוק בבניית ערים, אלא היא בעיקרה נפשית-מנטלית. זוהי הכפיפות לקוד החיים המצרי המשעבד, והאימוץ של מצב התודעה של העבד. מדובר לדוגמה בפחד מתמיד, חרדה, כניעות והשפלה עצמית. אי יכולת החלטה, אי אמון עצמי בסיסי, הענקת הסמכות לאחר על החיים, הימצאת במצב פאסיבי ותלותי - מה שקרוב לאיבוד צלם אנוש. העם, אינו מוכן עדיין לצאת ולעבור למצב של בן חורין. עליו להתגבר על דפוסי החשיבה והאמונה שאימץ, אלה שהוא מודע להם ואלה שאין לו מודעות מלאה לגביהם. דפוסים אלה מבטאים את תפיסת היחס אל המעביד פרעה, עמו, וארץ- מצרים, וכן את תפיסת הזהות העצמית. כך עשרת המכות אינן מובאות רק במטרה לשכנע את פרעה והמצרים לשחרר את בני ישראל, אלא גם לעורר ולעצב מודעות חדשה של בני חורין בקרב בני ישראל. במכות על מצרים יש לראות סימנים ואותות המיועדים לבני ישראל, אותם יש לקרוא ולפרש. בעקבות תהליך זה ייערך המהפך הנפשי - תודעתי העמוק. והעם מצידו יתחיל להיערך לשינוי בו ויתכונן ליציאה ממצרים - למעבר מהעבדות לחירות.

בארמון

"וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם..."

לפני עשרת המכות מתעמתים משה ואהרון עם פרעה בארמונו. זהו העימות בין אלהי ישראל לאלהי מצרים ופרעה. נחש אהרון אוכל את תנין החרטומים. התנין הוא דמות חיה המוצגת כמצטרפת לאחד מסמלי האלוהות המצרית. כך המאגיה המצרית של חרטומי פרעה, נכנעת לכוח אחר שאין לו זיקה כלל לאלוהי מצרים. זהו צעד קטנטן וסמלי כהקדמה למסע לחירות.

מכות מצרים

המכות עצמן ניתנות בסביבת החיים המצרית, באיזור הבנוי וסביבו. פרעה מלך מצרים נוכח בכל המכות, מאחר שמעמדו כבן אלוהים מרכזי, והוא כבסיס עליו נשענת התרבות המצרית. עבור העברים יש לפרק את דימוי ה'אחר הפרעוני' המדומיין, ולבטל אותו. לאט לאט יש' להוריד' את פרעה ממעמדו האלוהי ככל יכול. כמובן שאין מדובר רק בפרי דמיונם של בני ישראל. כל המערכת התרבותית ההייררכית המצרית, בנויה על תפיסה אידאולוגית משוכללת המציבה את פרעה המלך כאלוהי ובעל יכולות שליטה לא מוגבלות. כך, כל עוד דמות פרעה ומרכיבי התרבות סביבו, נוכחים בדמיונם של העברים, הם לא יהיו מסוגלים להשתחרר.

דם היאור ופרעה הכל יכול

"וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה"

היאור, הנילוס מסמל או מבטא מטאפורית את עוצמתו של פרעה שליטה הכל יכול של מצרים (ה'עומד על היאור'). הנהר האדיר החוצה את מצרים, מקורו במדינות אחרות והוא נשפך אל הים התיכון. היאור אינו אלוהות בפני עצמה, רק כאשר ישנה הצפה והנהר עולה על גדותיו מייחסים לו שם אלוהות- 'הפי'. מכאן על העברים לבחון בראשונה את חולשת פרעה באמצעות היאור. סמל החיים והכוח הופך להיות למביא מוות. על העברים להיתנתק מדימוי עוצמה זו של כוח בלתי מוגבל. זהו הסדק הראשון בדימויו של פרעה, ה'אחר הגדול' הקובע לבדו גורלות אדם כמו בן אלוהים.

הצפרדע האלוהית

"וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם"

היאור הופך להיות מקור לעליית הצפרדע. הצפרדעים מתים והופכים אף להיות הן סמל למוות. 'הקת' בת זוגו של האל 'ח'נום' הינה בעלת ראש צפרדע ומסמלת חיים ופוריות. עתה הפריון מקורו כבר איננו באלילי מצרים. על העברים להיחשף להתרחשות ה'מהפכנית' זו של המעבר בין החיים למוות.

כינים וכיסוי הארץ

"וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה"

הכינים הם יתושים או יבחושים ומקורם בעפר האדמה והחול. האל המצרי 'גב' נקשר לפוריות הבאה מן העפר. במכה זו היצירה המצרית האלילית הינה הרסנית.

" כָּל עֲפַר הָאָרֶץ ...בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

הכינים נמצאים בכל מקום בארץ מצרים ומכסות אותה. הטוטאליות הזו מדגישה את חולשת האלים המצרית. עבור העברים הכיסוי של מצרים מאפשר לראות אותה אחרת. עליהם להחליף את התמונה הרגילה של ארץ מצרים, להעיז ולדמיין מציאות סביבתית שונה. שיאו של התהליך יהיה במכת חושך. אך כבר פה הכינים חוצצים בין אור אל השמש המצרי לבין קרקע אדמת מצרים.

ערוב - עירוב והפרדה

"וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב"

מכת ערוב היא שילוב ועירבוב חרקים שונים חלקם מעופפים באוויר (לא מזוהים לחלוטין). אלה חודרים אל תוך הבתים ופוגעים ברכוש. החדירה לבית פרעה משמעותית ביותר כפי שציינו למעלה.

הבדלה ופדות

"ושַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ "

במכה זו מוצג מושג חדש, 'פדות'. הכוונה היא שבמיוחד במכה זו העברים מופרדים ומובדלים מן המצרים. לעברים היכולת להתבונן ממקום מושבם בגושן במתרחש, ולהפנים את שונותם והנבדלות החיובית, המקנים להם תודעה חדשה. אך פדות היא גם גאולה. לומר כי תודעת הנפרדות החיובית, בירור מדוייק של הגדרת זהות העם באופן חיובי וערכי, הם כבר שלב נוסף וחשוב בדרך לפדות-לגאולת העם.

עשרת המכות הן כמבחן לשינוי תודעת בני ישראל. עליהם להרגיש ולדעת שהם מסוגלים לא להיות כפופים לשום כוח שרירותי, כדמות פרעה. עליהם לראות מקרוב בעיניהם את המהפך והשבירה של ייצוגי תרבות השליטה המצרית. על העברים למגר עד כמה שניתן את שרידי תפיסת הנחיתות הקשורה במבנה ומערך דמיונם, בהיעדר חוק וסמליות חיובית, ובהיותם קשורים חזק מידי אל הגוף המשועבד. מכאן צריכה לצמוח ולעלות תודעה חדשה של מי שחש עצמאי לחלוטין ביחס למעבידיו. במקום זה יש להתחיל ולפנות מקום לדימויים אחרים. לארגן חלל (כמו מדבר) לעליית דימויים אחרים שייצגו ויצרו את המרחב הפנימי. אך הדרך לחירות האמיתית עדיין רחוקה מאוד...

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה.

#ואראאל #מכותמצרים #יואבלוי

16 צפיות

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017