לראות ולא להכיר או איך לאהוב? - וישב יעקב בארץ

עודכן ב: 13 דצמ 2019



לראות ולא להכיר או איך לאהוב? - 'וישב יעקב בארץ' (VF plus bas) בתחילת הפרשה מסופר על המתרחש במשפחת יעקב, אהבתו הגדולה לבנו יוסף, המעוררת אצל שאר בניו, את דחף רצח-אח, שבסופו של דבר לא מתממש. בתוך כך עולים נושאים רבים, כסיבות לאהבה, לקנאה ולשנאה, דחף הרצח והשלום המשפחתי המיוחל. כל אלה נקשרים באופן מיוחד לפעולות הראייה וההכרה. תקלת האהבה המשפחתית

במשפחת האבות ידועה מכבר בעיית האהבה. זוהי 'תסמונת משפחתית' המתבטאת ביחסי אהבה בין הורים לילדים או בין בני זוג. אברהם אוהב מאוד (יותר מידי...!) את בנו יצחק, ונאלץ להקריב את אהבתו זו לבנו. ( שרה איננה מופיעה בסיפור זה, אך ניתן להניח זאת לגביה באופן דומה). רבקה אוהבת את בנה יעקב, ולבסוף נפרדת ממנו בחפזון, ושולחת אותו לחיוב בגלות חרן. יעקב מאוהב ברחל ללא גבול, והיא נפטרה לעיניו בדרך לכנען, (בלידת בנה השני בנימין). אובדן המלווה אותו עד מותו. וכאן יעקב אוהב את יוסף, המשמש עבורו גם כהמשך לאהבתו לאשתו רחל.

לאהוב ולא לראות – פסים

"יִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו... וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"

יעקב מבטא את אהבתו לבנו הבכור מרחל אהבת נפשו, במעשה יוצא דופן. הוא מעניק לו כותנת עשויה מבד מיוחד ובצבעים, ומלביש את בנו בכותנת מנקרת עיניים של נסיכים יורשים. זהו בגד האמור להיראות יותר מכל בגד אחר. בגד זה מעורר קנאה ושנאה במשפחה. האחים מרגישים שמישהו חטף להם את אהבתו והערכתו של אביהם כלפיהם: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ". האב יעקב אינו רואה את מה שקורה במשפחה, את השנאה רוחשת. הוא אינו מסוגל לראות, כמו פסי הצבע המבהיקים והמנצנצים של כתונת בנו מסנוורים את עיניו ( בדומה לאביו יצחק כבד הראייה, שלא ראה ולא הבחין בין בניו, בין עשיו ליעקב).

האהבה מעוורת.

ראיית חלומות ואהבה עצמית

אהבת האב היא גם המניע הגורם לבנו יוסף להתפתח אחרת, ולהיות חכם יותר משאר אחיו. ליוסף כשרונות ייחודיים של חלימה ופתרון חלומות. בחלומותיו העשיריים הוא רואה דימויים שונים, אך יותר מכל הוא רואה בהם את נוכחות עצמו, כשהוא השחקן הראשי. יוסף הוא נרקסיסט מושלם. יותר מכל הוא מאוהב בעצמו (לזאת הורגל על ידי אביו). במדרש ('בראשית רבה') הוא מתואר כמי שמסלסל בשיערו, וכמי שמבקש להתיפייף מול המראה. (ולכן עליו להתמודד עם פיתויה של אשת פוטיפר). כמו באופן זה, הוא יזכה ליותר אהבה והערצה...

לראות שלום

" לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן "

יעקב שולח את בנו לשליחות שלום. כמו הוא בודק את מצבה של משפחתו. יעקב אינו רואה שבמעשה זהו הוא גורם דווקא להיפוכו של השלום- למוות, ולהיפוכה של האהבה- לשנאה. יעקב השולח את בנו לראות את שלום אחיו, מביא אותו לסכנת חיים. זאת מאחר שאינו מכיר בבעייה, ולא ראה כבר מההתחלה שפני האחים אינם לשלום יוסף אחיהם, והם מתעלמים ממנו לחלוטין: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". יוסף שבעצמו מרוכז כל כך באהבה עצמית, גם הוא איננו רואה את שנאת אחיו כלפיו. אף שאין לו כל כוונות רעות כלפיהם, ואף להיפך.

לא לראות - האחים

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק"

האחים מזהים את יוסף כבר מרחוק- בגלל הכתונת המנצנצת. האחים שאינם מכירים באהבתו של האב ליוסף כבר מההתחלה, אינם רואים בו כאח, אלא כזר - כמו שאומר יוסף בן מתתיהו ('קדמוניות היהודים'). זאת במיוחד לאחר פרשנות חלומות על ידי יוסף הגורמת להם תחושת השפלה. יוסף הופך להיות אישיות בלתי נסבלת עבורם (יוסף בן מתתיהו). הם אינם רואים את הטובה שתצמח להם מאחיהם.

"ויַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו"

האחים אינם מסוגלים לראות יותר את יוסף אחיהם, כתונתו דווקא עשויה כדי שהכל יראו אותו- גם מרחוק. כותנת הפסים מסמלת להם את אהבתו החריגה של האב לבנוו יוסף הבא לשאול בשלומם מבטא פרובוקציה אחת נוספת עבורם.

" וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ"

האחים מתנכלים ליוסף, היינו מתנכרים לו, כמי שכבר לא מעונייניים להכיר בשום אופן את האחר. הם אינם רואים בו כלל כאח אלא כאוייב, ולכן מעוניינים להורגו. בלשון רש"י הם ' הסיעו עצמם מן האחווה'.

שליחות השלום הפכה לשליחות מוות.

הכרת האב

" וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ...ויַּכִּירָהּ"

לאחר הדמיית מותו של יוסף מביאים האחים את הכתונת לאביהם. יעקב מכיר את כתנת בנו יוסף הטבולה בדם. אך הוא אינו רואה מעבר לכך את תככי בניו. זוהי רק האהבה האבודה, הקרובה לו, שאותה הוא מכיר. הוא איננו רואה עדיין מה קרה, מהי אמיתות היחסים במשפחתו, למה גרמה אהבתו לבנו, ומה עשו לו בניו שבטאו גם את השנאה הנסתרת כלפי אביהם.

הסוד הלא נגלה

כך יעקב יישאר סומא עד סוף ימיו. כי לו היה זה כבטרגדיה היוונית (אדיפוס) הרי ברגע שהיה מבין, ליבו לא היה מכיל את הצער והכעס. וכתוצאה מהכרה זו, הוא היה עלול למות באופן מיידי. את הטרגדיה הזו המקרא חוסך מאיתנו. לכן יעקב לא יראה ולא יידע לעולם את ההתרחשות האמיתית. (נציין גם כי בדרמה המשפחתית הזו כולם אחראים ואשמים). הפיצוי על עיוורונו של האב ייעשה בדרך אחרת. כך, יש סוֹדות משפחה שחייבים להישאר שׁמוּרים עד המוות!

שלום ואהבה

אין ספק שסיפור זה, כמו סיפורים אחרים המקרא, מצביע על כך שהאהבה במהותה מטשטשת את יכולת הראייה, ועם זאת, הוא מעלה את השאלות : כיצד לאהוב ולבטא אהבה מבלי לעורר שנאה? מהם גבולות האהבה? איך לאהוב ולהביא שלום? ואיך לקבל את האהבה?

במקרא, ב'שיר השירים', האהבה האידאלית כביחסי זוג האוהבים, השולמית ושלמה, קשורה באופן טבעי לחלוטין לשלום ולסוג של הרמוניה. האהבה היא כמילה נרדפת לשלום. אך מה שטבעי במערכת היחסים הזוגית של 'שיר השירים',איננו כך לגבי המשפחה פה.(אהבת יעקב גורמת לשנאה ולא לשלום),לכן משתמע שיחסי המשפחה אינם כלל 'טבעיים' והם אינם מתנהלים 'מעצמם', אלא בדיוק להיפך, יש לבנות, לעצב אותם לכל פרטיהם מתחילתם.


Traduction de Guillaume Aboulker

Voir et ne pas connaitre ou comment aimer ? Parachat Vayéchev

Au début de la paracha, il est raconté ce qui se passe dans la famille de Jacob : Son grand amour pour Joseph qui éveille chez ses autres fils l’envie du fratricide, qui ne sera finalement pas réalisé. De là émergent plusieurs sujets : les raisons de cet amour, de la jalousie et de la haine, la pulsion de meurtre et la paix familiale tant attendue. Tous ces sujets ont surtout liées aux notions de vision et de connaissance

.

Le défaut d’amour familial

Dans la famille des patriarches, il y a déjà depuis longtemps des problèmes d’amour. C’est un syndrome familial qui s’exprime dans les relations parents-enfants ou dans les relations de couple. Abraham aime (trop) son fils Isaac et a dû sacrifier son amour pour son fils. Sarah n’apparait pas dans cet épisode mais on peut supposer qu’il en aurait été de même pour elle). Rebecca aime son fils Jacob et puis est obligée de se séparer de lui dans la précipitation et l’envoie en exil à Haran. Jacob est amoureux de Rachel, sans limite et elle décède sur le chemin de Canaan (en donnant naissance à son deuxième fils Benjamin). Une perte qui l’accompagnera jusqu’à la mort. Ici Jacob aime Joseph pour lui-même et comme la perpétuation de son amour pour sa femme Rachel.


Aimer et ne pas voir – les rayures

« Jacob aima Joseph parmi tous ses fils et lui fit une tunique à rayures. » Jacob exprime son amour pour son fils, aîné de Rachel, l’amour de sa vie par un acte extraordinaire : il lui offre une tunique faite d’un tissu rare et coloré et l’habille de cette tunique qui brûle les yeux des autres héritiers. De ce vêtement il est dit qu’on le voit plus que tout autre vêtement. Il éveille la jalousie et la haine dans la famille. Les frères sentent que quelqu’un leur a pris l’amour et l’appréciation de leur père. « Ses frères virent qu’il l’aimait plus que tous ses frères et il le haïrent ». Jacob, le père de famille ne voit pas ce qui se passe dans la famille, la haine qui gronde. Il n’est pas capable de voir, comme les rayures de couleur qui brilles et resplendissent sur la tunique de son fils et l’éblouissent. Ce qui fait penser à son père Isaac, malvoyant qui n’a pas distingué ses fils, Esaü et Jacob.


Amour aveugle, vision des rêves et amour propre.

L’amour du père est aussi ce qui entraîne son fils Joseph à se développer autrement, et être plus sage que ses frères. Joseph a un talent unique pour rêver et interpréter les rêves. Dans ses rêves particulièrement riches, il voit différentes images. Mais plus que tout ce qu’il voit, il se voit lui-même en tant qu’acteur principal. Joseph est un parfait narcissique. Plus que tout, il est amoureux de lui-même, son père l’y ayant habitué. Dans le midrach (Berechit rabba), il est décrit comme quelqu’un qui coiffe ses cheveux et qui cherche à s’apaiser devant un miroir. C’est pourquoi, c’est à lui de faire face à la tentation de la femme de Potifar. De cette façon, il va gagner encore plus d’amour et d’adoration.


Voir comment ça va.

« Va donc, vois comment vont tes frères et comment va le troupeau. » Jacob envoie son fils prendre des nouvelles, comme s’il vérifiait l’état de sa famille. Jacob ne voit pas que son action va, au contraire, entraîner la mort et la jalousie. Jacob envoie son fils voir comment vont ses frères et le mène vers un danger mortel. Et ceci parce qu’il n’a pas conscience du problème et n’a pas vu dès le début que les frères ne sont pas pacifiques avec Joseph. Eux le rejetaient complètement : «  il ne pouvaient lui parler pacifiquement ». Joseph, de son côté, est tellement concentré sur son amour propre qu’il ne voit pas non plus la de ses frères envers lui, bien qu’il n’ait pas de mauvaises intention envers ses frères et vice-versa.


Ne pas voir – les frères

« Ils le virent de loin. » Les frères identifient déjà Joseph de loin grâce à la tunique étincelante. Les frères, qui n’ont pas conscience de l’amour de leur père pour Joseph, dès le début, ne le considèrent pas comme un frère mais comme un étranger. Comme le dit Flavius Josèphe dans les Antiquités juives, c’est surtout l’interprétation des rêves de Joseph qui entraîne chez eux un sentiment d'humiliation. Joseph devient insupportable à leurs yeux. Ils ne voient pas le bien qui germera pour eux pas le biais de leur frère. « Ils dépouillèrent Joseph de sa tunique, la tunique à rayures qu’il portait. » Les frères ne sont pas capables de voir davantage de leur frère Joseph : Sa tunique qui a été faite précisément pour que tout le monde la voie, même de loin. Cette tunique à rayure symbolise pour eux l’amour démesuré de leur père pour ce Joseph qui vient prendre de leurs nouvelles. Cela constitue une provocation supplémentaire pour eux. « Ils complotèrent pour le faire mourir. » Les frères complotent contre Joseph, ils le considèrent comme un étranger, comme quelqu’un qui ne s’intéresse pas du tout à l’autre. Ils ne voient pas en lui, un frère mais un ennemi et donc souhaitent le tuer. Rachi précise qu’ils se sont départis de tout sentiment de fraternité. La mission pacifique et devenue une mission de mort.


La reconnaissance du père

« Ils dirent : nous avons trouvé ceci, reconnais donc : est-ce la tunique de ton fils ou non ? Il la reconnut » Après le simulacre de mort de Joseph, les frères présentent la tunique à leur père. Celui-ci reconnait la tunique trempée dans du sang mais il ne voit pas pour autant le stratagème de ses fils. C’est uniquement un amour perdu de quelqu’un de proche qu’il reconnait. Il ne voit pas encore ce qu’il s’est passé, quelle est la réalité des relations dans sa propre famille, à quoi a mené l’amour pour son fils et ce que ses fils lui ont fait. Cela montre que la haine des frères était cachée à leur père.


Le secret non découvert

Ainsi Jacob resta aveugle jusqu’à la fin de ses jours, car, comme dans une tragédie grecque (Œdipe), à peine l’aurait-il apprit que son cœur n’aurait pu contenir le chagrin et la colère. Il aurait pu en mourir mais la Torah nous préserve de cette tragédie. C’est pourquoi Jacob ne saura jamais ce qu’il s’est véritablement passé. Notons toutefois que dans ce drame familial tout le monde est responsable et coupable. La compensation de la cécité du père se fera d’une autre manière. Ainsi, il y a des secrets de famille qui doivent être gardés jusqu’à la mort.


Paix et amour

Il  n’y a pas de doute, que  cette histoire, comme d’autres dans la Bible, met en évidence le fait que l’amour excessif brouille la capacité de voir. Et cet amour pose des questions : comment aimer et exprimer son amour sans éveiller la jalousie ? Quelles sont les limites de l’amour ? Comment amer et apporter la paix ? Comment recevoir l’amour ? Dans le Cantique des cantiques, l’amour idéal est tel que dans les relations de couple amoureux, la Shoulamite et Salomon, liés de façon absolument naturel à la paix (chalom) et à une sorte d’harmonie. L’amour est un mot distinct de la paix. Mais ce qui est naturel dans la relation de couple du Cantique des cantiques de l’est pas dans cette famille. L’amour de Jacob entraine la haine et non la paix. C’est pourquoi, on comprend de manière implicite que les relations familiales ne sont pas aussi naturelles, ne coulent pas de source. Au contraire, il faut les construire, les concevoir dans les moindres détails dès le début.

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#וישביעקבבארץ #וישב

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017