מאנטישמיות לפילושמיות - 'ואלה תולדות'


מאנטישמיות לפילושמיות - 'ואלה תולדות'

בפרשת 'תולדות' מדובר בסיפור חייו של יצחק בכנען. יצחק הופך להיות אדם מאוד עשיר: 'ויגדל האיש ...עד כי גדל מאד''. כיצד ואיך צבר את הונו? אין זה מפורש, רק נאמר :"ויברכהו ה'". הצלחתו הכלכלית הבולטת של יצחק מעוררת קנאה אצל הפלשתים, שכניו הקרובים - "ויקנאו אותו הפלשתים". הקנאה בעושרו של יצחק הרסנית ופוגענית, ומתבטאת בפעולה חמורה נגד יצחק. בשלב ראשון היא מובילה למעשה חבלה בנכסים שירש מאביו אברהם. הפלשתים סותמים ממלאים בעפר את בארות המים שלו (קונפליקט דומה אירע של אברהם אביו). בדרך זו, הם מבקשים שיצחק יהיה תלוי בהם כלכלית, ויאבד את עושרו הרב , כאשר המקנה הגדול שלו ימות בצמא.

הקנאה הקשה הזו מובילה גם לפעולה שנייה כנגד יצחק - גירושו. הפלשתים מפרשים ומסבירים זאת: "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד".

השנאה היוקדת מצטרפת לקנאה הקשה. אין הם יודעים כלל להתמודד עם נוכחותו של יצחק בשכנותם. שהייתו מעוררת בהם תחושות קשות, ולכן הם מבקשים לגרש את יצחק מהאיזור. זאת כדי לא לראות בעיניהם את הצלחתו ועושרו.

אך הקונפליקט מתמשך. הפלשתים אינם מרפים, גם כאשר יצחק עוזב את שכנותם, הם באים וגוזלים את הבארות החדשים שחופר יצחק. 'עשק' ו'שטנה' הם שמות הבארות שלקחו בכוח מיצחק. ושוב יצחק נאלץ לוותר, עד שהוא מתרחק עוד מהם, ומוצא לו במקום אחר באר חדשה 'רחובות'. ה'מרחב' והריחוק מהפלשתים הכרחיים כדי להגיע לשקט אליו הוא מייחל. אולם עתה לפלשתים יוזמה חדשה ומהופכת. הם כמי שמבקשים להתגבר על השנאה והקנאה שלבם, וחותרים לכרות ברית עם יצחק (כדי להינות מעושרו?). רק עכשיו הם מכירים בעושרו ומעמדו, (לאחר שלא הכירו באלימותם כלפיו) מודים ואומרים: "ראינו כי היה ה' עמך" . יצחק מקבל את הצעתם וכורת איתם ברית, "ויעש להם משתה".

אך לאחר כריתת הברית אין הוא ממשיך להישאר איתם, והוא נפרד מהם : "וישלחם יצחק". בסופו של דבר, לאחר הקונפליקט המתמשך, על שלביו השונים, מהיותו אובייקט לאלימות ושנאה, מגיע יצחק אל השלווה שמקורה ההשלמה וההכרה במעמדו הכלכלי-חברתי.

ההוגה רש"ר הירש, רב ניאו-אורתודוקסי שחי במאה התשע-עשרה בפרנקפורט, גרמניה, ביקש בדרכו הייחודית להתמודד בשינויים הרבים שחלו ביחסי יהודים ולא יהודים בתקופתו. הוא רואה בסיפור יצחק עם הפלשתים מודל לקיום היהודים בתקופתו. ראשית הוא טוען ומצדיק את היחס, שנכנה אותו 'אנטישמי', ומסביר שללא שנאת הגויים, היו היהודים, כיצחק, משתקעים בעושר החומרי ושוכחים את יעודם הרוחני.

ללא הקנאה "הדוחה את יצחק להתבודדות בעל כרחו, בנקל היה הוא משקיע את עצמו לתוך עסקי עושרו ולתוך העמדה הנכבדה ...והיה שקוע ...יותר משהדבר נאה לבן אברהם ונושא תעודתו הרוחנית."

האמירה הזו קשה ואינה מתקבלת על הדעת בקלות. האם אכן ללא אנטישמיות היהודים היו מאבדים את זהותם? ובלשונו: "הקנאה החזירה אותם לעצמיותם". האם אכן רק האנטישמיות היא הדוחפת ומזכירה ליהודים את תפקידם? האם עמדה זו לא מצדיקה לכאורה את שנאת היהודים – כפי שעשו, באופן חלקי ובהקשרים אחרים, 'תנועת ההשכלה' ו'התנועה הציונית' בראשית דרכן?

אך נדגיש כי עבור רש"ר הירש האנטישמיות היא רק שלב אחד,ובהתאמה גם לסיפור יצחק, הוא מציין את השלב המתקדם הבא של ההשלמה והקבלה, אותו נכנה אנו פילושמיות. עמי העולם יתחילו לאהוב או להעריך חיובית את היהודים בגלל התנהגותם הערכית יוצאת הדופן. וכך הוא כותב: " כך נוכל לצפות לשלב האחרון של הגלות, בו נרכוש את כבוד הגויים והכרתם, לא למרות היותנו יהודים, אלא בגלל היותנו יהודים, בו נתהלך בין הגויים בגאון כאברהם ,'נשיא אלהים'". שלב זה מעיד כי אין שום פאטליות ביחסם של חלק מעמי העולם כלפי היהודים. האנטישמיות איננה עניין קבוע במציאות היחסים בין יהודים ולא יהודים שממנו לא ניתן להשתחרר.

בימים אלה באירופה המערבית ובצפון אמריקה,הפופוליזם והלאומניות, החוברים לעמדה האנטישמית, מופיעים מחדש ומרימים ראש ללא כל בושה. וכך יש גם כיום הוגים יהודים הרואים בתופעת האנטישמיות עובדה גמורה, ואף כעין 'סימן טוב', 'תעודת כבוד' ליהודים שהשנאה כלפיהם, כשאיננה מזיקה, היא זו המעידה על הצלחתם המרשימה. לכן יש לקבלה, מבלי אפילו להיאבק נגדה. אך האם אין עלינו לאמץ דווקא את עמדת רש"ר הירש (הזהה לעמדת הנבואה במקרא), שאין במצב השנאה המתמשכת ליהודים עניין 'אנושי וטבעי' ושעלינו לחתור ולשאוף דווקא אל הפילושמיות?

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#אנטישמיות #פילושמיות #ואלהתולדות

21 צפיות

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017