שפת בראשית


שפת בראשית

בתחילת פרשת 'בראשית' מתוארת בריאת העולם בשישה ימים.

העולם נברא מתוך הכאוס - התוהו ובוהו.

אמצעי הבריאה הוא הדיבור, במינוח החזל"י, 'בעשרה מאמרות נברא העולם'. הרעיון העיקרי והידוע במסורת הפרשנות הוא כי התורה היא גם השפה הנבראית, וממנה האדם בעצמו יכול לברוא עולמות עבורו.

אך אצל חלק מההוגים החסידיים הבריאה המבוססת על השפה

מסמלת גם תהליכים נפשיים אצל האדם, ונציג בקצרצרה כמה דוגמות לכך.

האמירה הבוראת

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר

בכוח הדיבור ליצור ולשנות את המציאות ואף לברוא אותה.

הדיבור מוציא אל הפועל את המחשבה, ואף יותר מכך

הוא מאפשר אותה ונותן לה מבנה. הדיבור הוא הנותן את האור.

כך השפה מאירה את הקיום והן את המחשבה.

בלשון החסידית הדיבור מביא את האור, הוא המוח.

המוח המואר הוא המוציא את האדם מהחושך המחשבתי בו הוא נמצא.

האמירה לכשעצמה 'יהי אור', היא אירוע.

היא מתרחשת כאירוע בו זמנית, כאשר השפה יוצרת בהווה אירוע.

האמירה יוצרת נוכחות והוויה, כאשר היא פונה אל האחר.

דיבור והפסקה

הדיבור הבורא מופסק לזמן מה, כדי להתחדש.

אין דיבור ברצף של בריאה. לא הכל נברא ביום אחד.

יש מעבר מיום אחד ליום שני, כמו היה צורך בסוג של שתיקה או שקט.

כדי שתהיה בריאה יש צורך בקיצוב הדיבור.

כך בדומה לשבת היוצרת הפסק בדיבור היומיומי הרגיל, ומאפשרת צמיחת דיבור שונה לאחר השבת, ובהשפעתה.

ההפסקה היא הכרחית כדי ליצור דיבור איכותי מחדש.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ

ההבחנה וההבדלה בין האובייקטים הינם תוצרי הדיבור הבורא, ונעשו באמצעותו.

מטרת הדיבור הבורא היא בין היתר להבדיל בין עצם אחד לעצם שני,ולתת קיום עצמאי ומובחן לכל אחד מהם.

מעשה ההבדלה הוא היוצר את המחשבה באמצעות הדיבור.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם

קריאת שם

מעשה קריאת השם הינו המשך תהליך ההפרדה, והוא ההסמלה- נתינת מעמד של סמל והוויה. כך האובייקט מכונן, ונקרא עתה בשם.

קריאת השם מעניקה לו מימד נוסף, ומוציאה אותו מתוך העולם הלא מובחן בו היה מצוי, כדי לציין אותו ולסמנו.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:

יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה

המקום המקווה והתקווה

הדיבור 'יקוו המים' יוצר את מקווה המים, ומכוון את המים למקומם החדש.

מדובר ב'מקום אחד'. מקום מסויים ומתוחם, בו מופרדים המים.

כך עולה ומופיעה היבשה שנמצאת במקום אחד אחר: 'ותראה היבשה'.

היבשה מוצאת ומגלה את החלל שלה עצמה.

היבשה הנראית היא הסמל לתשתית הנפשית של האדם, לחשיפת פנימיותו.

לעומת היבשה המים מסמלים את הדמיון. הם אלה המכסים ומסתירים את את היבשה ומונעים ראייה נכונה של המציאות ושל ההוויה.

בלשון החסידית הם נקראים 'מים חומריים', והם הם תאוות האדם.

לכן על הדמיון זה הנרחב ללא מידות ('אור נעכר'), להיות מתוחם במקום אחד.

כך כדי למנוע את הסכנה הגדולה מהצפת המים האלה, היינו ההצפה על ידי הדמיוני, וכדי להפוך אותם לכלי חיובי עליהם להיות כמקווה.

המקווה משורש ק.ו.ה הוא תוצאת קו המידה התוחם (השורש ק.ו.ה קרוב לשורש ק.ב.ע) .

המקווה ("וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם...") הופך להיות לתקווה כאשר האדם לוקח ושותה ממנו, במידה הנכונה, באמצעות קו המידה, חוט.

מקווה המים הוא מקווה הדמיון לאדם, שאותו אין לבטל, אלא יש להשתמש בו באופן מבוקר, מבלי שהדמיון יהיה שולט באדם, כמו במצב בו היבשה לא נראית.

כך מי הדמיון - מי המקווה הופכים להיות מקור לתקווה, אלה חוטי הדמיון שהם המקור לתקוותו של האדם.

במלה תקווה, אנו משתמשים במשמעות של מה שמעניק ויוצר כיוון ומטרה לאדם.

השימוש בדמיון הוא כמו הטבילה במקווה, זהו מעשה זמני שלאחריו ממשיכים בחיים הרגילים, וחוזרים אל היבשה.

מקום החיים איננו מקווה המים, כמו שהדמיון איננו מטרת או מקום הנפש.

גבולות ושפה

כך בדומה למקווה התוחם, כך היא השפה עצמה, היוצרת גבולות.

השפה היא הסף (זוהי משמעותה הראשונית כמו 'סיפים'), היא הגבול השומר ומשגיח מפני חריגה מהתחום.

אך היא גם הבית, מאחר שהיא זו הנותנת את החיים לאדם, ובתוך השפה, האדם חי בורא ויוצר.

השפה היא זו הקמה ועומדת מול הכאוס הנפשי - התוהו ובוהו, ומעבדת אותו לעולם- ליבשה.

לשון אחרת, נאמר כי 'בראשית היתה השפה'.

על המחבר - יואב לוי

נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.

אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#בראשית

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017