דיבוּר חלוּל ודיבוּר נבוּאי


דיבוּר חלוּל ודיבוּר נבוּאי - פרשת מטות

"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה...לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"

חוקי הדיבור

המקרא מציג אזהרה כנגד שימוש שרירותי ולא אחראי במילים ובדיבור.

זהו חוק הנדר והשבועה, הקובע שבתנאים מסויימים לא ניתן להשתחרר מהתחייבות מילולית 'ככה סתם', כאילו 'לא היו הדברים מעולם'. מדובר בנדרים ושבועות, שלפי חז"ל יש להם הגדרות פורמליות משפטיות מאוד מדוייקות.

אך ניתן להרחיב זאת לגבי עיקרון הדיבור בכלל.

העניין מעיד על חשיבותו הרבה של הדיבור ומשקלו במקרא כולו, המדגיש את חשיבות ההתכוונות בדיבור, הנוסח, התוכן וההקשר.

אין מדובר כאן באיסור על שקר כלשהו, מאחר שאין אדם היכול להימנע משקר או מעיוות מסויים בדבריו, ועובדה היא גם שלא ניתן לומר את הכל.

אך הדיבור צריך לשקף עמדה או מחשבה, שניסוחה איננו שרירותי אלא מתחייב. ( אכן יתכן שזהו אידיאל שלא ניתן לממש אותו באופן מוחלט).

הדיבור החלוּל וחילוּל הדיבור

את האיסור "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", רש"י מפרש: 'כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין'. כך התורה מזהירה מדיבור 'מחורר'. דבור שאין לו המשך ומימוש, כמו חסר גוף, והוא חלול. זהו הדיבור הריק, שברגע שהוא יוצא מהפה,הוא מאבד את משמעותו ותוקפו. זהו הדיבור המתחמק והמפוחד שאינו ממש מחוייב. הציווי הוא על איסור זילוּת הדיבור, ההתבטאות חסרת הכוונה. כשהדיבור הופך להיות חסר כל ערך, היחסים בין בני אדם אף הם משתנים בעקבות כך.

הדיבור הנכון והאחראי לעומתו, מציג ובונה את מערכת של יחסי אמון בין בני האדם. הדיבור החלול הפרוץ אף יכול מצידו לגרום לחללים -

לחלל נפשי שמופיע לדוגמה כתוצאה מהבטחה לא ממומשת. בהפטרה של הפרשה מוצג דגם דיבור אחר - הדיבור הנבואי.

הדיבור הזה אינו מופיע מיד אלא בשלב שני.

הדיבור הסגור של ירמיהו

"הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי"

הנביא ירמיהו מתאר בהפטרה את נבואת ההקדשה שלו לתפקידו כנביא שליח. הוא מספר על עצמו, על אי יכולתו לדבר את דבר ה': "הנה לא ידעתי דבר". בתחילה דרכו ירמיהו הוא כנער קטן, שלא מעז כלל לדבר- הדיבור סגור בתוכו. הוא כמי שחושש מעוצמת הדיבור וכוחו, ולכן מדבר בינו לבין עצמו. הוא חייב לעבור תהליך של היפתחות הדיבור, כדי להתנבא.

הנגיעה על הפה – פתיחת הדיבור

"ויִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי"

על ירמיהו הנער לעבור תהליך של היפתחות הפה והשפתיים.

עליו לפתוח את הדיבור הפנימי, להיפתח אליו, הדיבור הוא כבר שם, זהו דיבור מסוגר שצריך לצאת.

פיו שאינו יכול לדבר, הוא כשפתיים בתוליות של נער. (הנער יכול להיות, בדיוק כמו בתמונה, מי שרואה עצמו כנער) היד הנוגעת בפה, היא כמטה ששובר את בתולי השפתיים.

לנגיעת היד משמעות סמלית. זו תנועה אלימה וחותכת, כעושה קרע בשפתיים הסגורות.

הפציעה הכרחית כדי לפתוח את הפה, כדי לבטא, כדי להגיע לביטוי חופשי. השורש ב.ט.א קרוב לב.צ.ע- במשמעות של חיתוך.

הדיבור הנבואי

"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי : הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ"

לאחר שיחרורו, הדיבור של ירמיהו מעתה הוא דיבור נבואי המתחייב לעתיד. זהו דיבור שחייב להיות אמיתי מכל הלב, לא מחניף, דיבור שוקדני נושא תוכן וחיוּת: "שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ".

הדיבור הנבואי הינו דיבור אמיץ ונועז, בניגוד לדיבור החלול, מאחר והוא מחוייב להתנגד למוסכמות החברתיות התומכות בהבטחות שווא. זהו דיבור 'מלא' שאמור להגיע לשומע, ולהשפיע באופן עמוק כדי לשנות אותו. כמו לדיבור יש גוף, והוא יכול לגעת.

והרי מטרת הנבואה היא להניע את האדם ולטלטל אותו באמצעות הדיבור.

תעוזתו של הנביא היא קבלת הדיבור האלוהי 'השורף כאש', והיחשפותו לדיבור העובר בו וחוצה אותו בכוח (ולפי מפרשים אחדים הנביא אינו מבין את כל שהוא אומר!).

רחם ודיבור

"...בטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם..."

ההקבלה המעניינת בין היציאה מהרחם, ליכולת הדיבור מופיעה בדברי ירמיהו ונעמוד עליה במקום אחר. רק נעיר כי שלא כמו במיתוס היווני לפיו המלאך מכה על שפתי התינוק כדי להשכיח ממנו את אשר למד לפני כן, כאן דווקא הנגיעה באה כדי לאפשר את הדיבור ולשחרר את הזכרון....

על המחבר - יואב לוי נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים. אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה

#פרשתמטות

21 צפיות

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017