פרשת בלק - מבט האחר-  הפרספקטיבה של בלעם


המַרְאָה החִיצוֹנִית - פרשת בלק

מבט האחר- הפרספקטיבה של בלעם

בלעם, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר הוא נביא בינלאומי המגיע לאיזור מרחוק מאוד, מארץ האמורי (?) 'אֶרֶץ בְּנֵי עַמּו',ֹ מאסיה הקטנה של היום, (בין סוריה לתורכיה) כדי לשאת את דבריו כנגד העם.

זה שוהה על גבול ארץ כנען, בערבות מואב, קרוב לגבול מואב.

בלעם הוזמן ונשכר במסגרת מלחמה פסיכולוגית נגד עם ישראל, אותה מנהל בלק מלך מואב, המרגיש מאויים מהעם.

באופן מפתיע לחלוטין, ואף אולי מוזר, נשמרו בתורה דברי בלעם – האחר הזר המרוחק- על העם. דבריו מוכרים כדברי אמת ואינם מבטאים אירוניה.

כיצד ומדוע ניתן בתורה להביא ולכלול את נאומו של הזר בלעם על ישראל, מה תוכנו, ומה תפקיד מבט ה'אחר' והצורך בו?

מיהו בלעם?

ראשית נשאל מיהו בלעם?

בלעם הוא אדם שאינו מכיר כלל את העם, ולא פגש בו מעולם.

הוא מי שאין לו דעות קדומות על העם, מאחר שמוצאו איננו כלל מן האיזור הקרוב לכנען, כמו מואב, אדום או עמון.

מלכתחילה בלעם אינו שונא ואינו אוהב את העם, הוא פשוט שייך לתרבות מרוחקת ושונה מאוד זהו הזר, ה'אחר המוחלט'. בניגוד ל'אחר השכן', כדוגמת שאר העמים שהיו בארץ כנען או בשכנותה.

לפיכך רק אדם כזה שיש לו ריחוק נפשי, יכול להתבונן היטב, ולהגדיר את אופיו וזהותו של העם,והוא מצליח להעניק מבט מדוייק ומכוון על העם.

מהו תוכן דברי בלעם?

בדבריו על העם, הוא חושף את ייחודיותו ותכונותיו החיוביות, המפרידים ומבדילים אותו בזאת משאר העמים בעולם.

אחד הפסוקים החשובים ביותר במקרא, המתאר את איכויותיו של העם, מקורו דווקא מדברי בלעם - אחר שבא מרחוק.

בלעם מביא את ההגדרה הזהותית -איכותית של העם:

"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". זוהי אנליזה מדוייקת ונכונה של מצב העם באותו זמן.

הגדרה זו היא התוצאה או הביטוי של שמירת החוק על ידי העם, שגורם להיות נבדל. העם שונה מכל עם אחר, ואיננו נמדד ונשפט לפי קטגוריות לאומיות -נורמטיביות.

ההפרדה בינו לבין השאר מעידה דווקא על מעלותיו. בלעם אומר גם את מה שנכנס בחלק מהמסורות לתפילת הבוקר:

"מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".

חז"ל פירשו משפט זה על ה'אתיקה המינית' של העם,

היא השמירה על צניעות יחסי המין בין בני הזוג.

נעיר כי אף אם דבריו מכונים ברכות במקרא, למעשה דברי בלעם אינם ברכות במשמעות הראשונית, אלא הגדרת תכונות חיוביות, שהן עוצמתו וייחודו של העם, המבטאות את זהותו והנובעות מהתנהגותו של העם.

בין זהות להגדרת ייעוד

בדרך כלל בתורה לא מצויה הגדרת זהותו החיובית של העם בזמן מסויים, (ואולי דווקא לא במקרה!!), אלא הגדרת חובתו ייעודו ותפקידו של העם, כמו 'קדושים תהיו' . הקביעה המקראית הינה מה עליך להיות, מה האתגר פניך, מהי המצווה והחוק שאתה חייב בהם.

אין מדובר בשבח תכונותיך, כמי שכבר הגיע אל ייעודו ומשימתו, וכמי שזהותו חתומה.

בתורה, משה אינו מגדיר באופן ישיר את הזהות העצמית של העם, ונדמה שלפיכך הגדרת הזהות מובאת בתורה על ידי בלעם.

אי החשש מהאחר

מכאן שהתורה מעידה כי מי שזהותו העצמית חזקה מספיק, והוא בטוח בדרכו, הוא גם פתוח ומוכן לקבל מבט אחר על עצמו.

התורה קובעת כי אין פחד או חשש להיחשף אל האחר, אף שיש בכך נטילת סיכון מסויים.

ההגדרה של האחר איננה באה להחליף את הגדרת הזהות של העם אלא להשלים אותה, כי הזהות הבסיסית כבר קיימת.

הצורך במבט האחר הזר

יותר מכך התורה רוצה לומר כי המבט החיצוני הזה הוא נחוץ והכרחי. היינו לומר כי אין אני מסוגל לראות את עצמי, או להגדיר עצמי באופן מוחלט. אני זקוק לאחר, לזר, כדי שיבחין מקרוב בתכונותי באופן אובייקטיבי יותר ומדוייק. האחר שם כדי להאיר את דמותי, וכדי לגלות את ביטויים של עקרונות חיי.להציב לי מראה מסוג אחר. או כדי להעיד עליי כמי שמקיים ומממש את דרכי ומשימתי. כך לפי התורה המהלך הזה הינו חיובי ורצוי, והיא מזמינה לממשו.

משל, למה הדבר דומה?

לאיזה קוריאני או סיני שיבוא היום מבחוץ להתבונן על העם היושב בארץ, כדי להגדיר ולנתח את זהותו....ודבריו יכללו בחוקת המדינה....

על המחבר - יואב לוי נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים. אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה.

#פרשתבלק #בלעם #בלק #מואב

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017